הציונות: התנועה הלאומית היהודית העבירו את העכבר על אריח כדי להפוך אותו, ובחרו נושא
פרק שני 1 הציונות ומאפייניה התנועה הלאומית היהודית המודרנית
3 נושאים
1 הציונות ומאפייניה העיקריים הגדרת הציונות החידוש בציונות מאפיינים עיקריים
פרק שני 2 הגורמים לצמיחת הציונות ולהתארגנותה של התנועה הציונית
5 גורמים
2 הגורמים לצמיחת הציונות אכזבה מהאמנציפציה החשש מאובדן הזהות איבה במזרח אירופה השפעת הלאומיות באירופה כמיהה לציון מול לאומיות
פרק שני 3 פועלו של הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה
5 נושאים
3 פועלו של בנימין זאב הרצל תחנות בחייו ״מדינת היהודים״ קונגרס באזל ותוכנית באזל הניסיונות להשגת צ׳רטר פולמוס אוגנדה
תרגול
הציונות
התנועה הלאומית היהודית המודרנית, ופועלו של בנימין זאב הרצל
בפרק הזה
1 הציונות ומאפייניה העיקריים
2 הגורמים לצמיחת הציונות
3 פועלו של הרצל
חלק 1
התנועה הלאומית היהודית המודרנית
הגדרת הציונות החידוש בציונות מאפיינים עיקריים
1
הגדרה
מהי הציונות?
התנועה הלאומית של העם היהודי, שהתגבשה בשלהי המאה ה-19 כמענה למצוקת הקיום היהודי בתפוצות.
מה? תנועה לאומית כמו התנועות הלאומיות שלמדנו
של מי? העם היהודי היהודים כלאום
מתי? שלהי המאה ה-19 אז התגבשה התנועה
למה? מענה למצוקה מצוקת הקיום היהודי בתפוצות
מה חדש?
החידוש בציונות
עד אז: תקווה פסיביתזיקה מסורתית ודתית לארץ ישראל
מסורתית דתית פסיבית
הציונות: פעולה אקטיביתהזיקה לארץ ישראל הופכת לפעולה
פוליטית חילונית לאומית אקטיבית
המטרה: הקמת מדינה ריבונית
מאפיינים עיקריים
מאפייני הציונות
1 היהודים הם לאום עם בעל תרבות, היסטוריה ושפה משותפת, ולא רק קבוצה דתית.
2 טריטוריה במולדת שאיפה להשיג טריטוריה במולדת ההיסטורית: ארץ ישראל.
3 הנהגה מודרנית וכריזמטית מקרב שכבת המשכילים, שהחליפה את המנהיגות המסורתית.
הרצל נורדאו פינסקר
חלק 2
הגורמים לצמיחת הציונות
האכזבה מהאמנציפציה החשש מאובדן הזהות איבה במזרח אירופה השפעת הלאומיות באירופה כמיהה לציון מול לאומיות
2
ולהתארגנותה של התנועה הציונית
חמשת הגורמים לצמיחת הציונות
1 האכזבה מהאמנציפציה והאנטישמיות המודרנית במערב ובמרכז אירופה
2 החשש מאובדן הזהות תהליכי החילון וההשתלבות
3 איבה במזרח אירופה גילויי איבה ושנאת ישראל, פוגרומים
4 השפעת הלאומיות באירופה, והדחייה החברתית
5 כמיהה לציון מול התעוררות לאומית מודרנית
גורם 1 · במערב ובמרכז אירופה
האכזבה מהאמנציפציה
1 אמנציפציה במהלך המאה ה-19 זכו היהודים בשוויון זכויות אזרחי ודתי, והשתלבו בחברה, בתרבות ובכלכלה.
2 אנטישמיות מודרנית ההשתלבות עוררה שנאה חדשה, המבוססת על תפיסות לאומיות וגזעיות : היהודי נתפס כבן לגזע נפרד וזר, בעל מטען גנטי שלא ניתן לשנותו.
3 המסקנה: האמנציפציה נכשלה אירועים אנטישמיים כמו משפט דרייפוס בצרפת הובילו להבנה שהחברה הנוצרית לעולם לא תטמיע בתוכה את היהודים.
הולנד 1796 צרפת 1791 צרפת 1791 בריטניה 1858 בלגיה 1831 דנמרק 1849 יוון המאה ה-19 נורווגיה 1851 שווייץ 1874 רומניה 1878 בולגריה 1878 סרביה 1878 איטליה 1870 גרמניה 1848-1871 גרמניה 1848-1871 אוסטרו-הונגריה 1849-1867 שוודיה 1865 ספרד המאה ה-20 ספרד המאה ה-20 פורטוגל המאה ה-20 האימפריה הרוסית 1917 האימפריה הרוסית 1917 המאה ה-18 המאה ה-19, עד 1860 1860-1878 המאה ה-20
מתן האמנציפציה ליהודים באירופה, לפי שנים (לפי מפת מטח). מעבירים את העכבר או לוחצים על מדינה.
גורם 1 · מה חדש באנטישמיות?
אנטישמיות דתית מול מודרנית
עד המאה ה-19: דתיתשנאו את היהודים על רקע דתי (״רוצחי ישו״). יהודי שהמיר את דתו יכול היה להשתלב בחברה הנוצרית.
אפשר להשתנות
המאה ה-19: מודרניתעל רקע לאומי וגזעי. היהודי שייך לגזע נפרד, ותכונותיו הן מטען גנטי שאי אפשר לשנות.
אי אפשר להשתנות
את המושג ״אנטישמיות״ טבע בגרמניה וילהלם מאר (1819-1904), שהקים גם את ״הליגה האנטישמית״.
גורם 2 · תהליכי החילון וההשתלבות
החשש מאובדן הזהות היהודית
1
השכלה וחילון צעירים יהודים רבים התרחקו מאורח החיים הדתי המסורתי והתנתקו מהקהילה
2
חשש מהתבוללות חשש כבד מאובדן הזהות היהודית ומטמיעה מוחלטת בחברת הרוב
3
לאומיות יהודית מוקד הזדהות חילוני חדש: זהות לאומית-תרבותית בלי תלות בקיום מצוות הדת
גורם 2 · איך התמודדו יהודי אירופה?
ארבע דרכים להתמודדות
התבוללות מלאה נטישת היהדות וניתוק מכל קשר לעם היהודי
השתלבות עם שמירה על הייחוד שווים לשאר האזרחים, והייחוד הוא רק בדת. ״היה אדם בצאתך ויהודי באוהליך״
הסתגרות דתית האורתודוקסים: התנגדות לכל שינוי, והסתגרות חברתית ותרבותית
זהות יהודית לאומית הציונות: זהות חילונית המבוססת על הלאום ולא על הדת
גורם 3 · באימפריה הרוסית
גילויי איבה במזרח אירופה
מיליוני יהודים במצוקה במצוקה כלכלית ומדינית קשה, וללא שוויון זכויות. רובם חיו ב״תחום המושב״.
פוגרומים השלטון הרוסי עודד ואיפשר גלי פוגרומים אלימים נגד היהודים.
קיום פיזי בסכנה האלימות והרדיפות הבהירו שקיומם הפיזי של היהודים בסכנה, והניעו רבים לחפש פתרון לאומי.
האימפריה הרוסית גרמניה אוסטרו-הונגריה רומניה הים השחור הים הבלטי ליטא רוסיה הלבנה אוקראינה רוסיה החדשה בסרביה פולין ורשה לודז׳ וילנה קובנה גרודנה ביאליסטוק מינסק פינסק ויטבסק ז׳יטומיר ברדיצ׳ב קייב אודסה קישינב מוסקבה פטרבורג תחום המושב פולין עיר בתחום עיר מחוץ לתחום
שרטוט סכמטי של ״תחום המושב״, לפי מפת מטח. מעבירים את העכבר או לוחצים על אזור או על עיר.
גורם 3 · שני גלי פוגרומים
הפוגרומים ברוסיה
1881 ״סופות בנגב״ כינוי לפרעות ביהודים שהחלו בדרום רוסיה ב-1881, ופגעו ביותר מ-200 קהילות.
1903 פוגרום קישינב פרעות בעיר קישינב בעקבות עלילת דם. נרצחו יותר מ-50 יהודים.
אחרי פוגרום: ספרי קודש קרועים
גורם 4 · והדחייה החברתית
השפעת הלאומיות באירופה
השפעה חיובית״וכי נופלים אנחנו מהם?״
היהודים היו עדים למאבקי העצמאות המוצלחים של עמי אירופה, והבינו שגם להם מגיעה הזכות להגדרה עצמית ולמדינה.
איטלקים גרמנים יוונים
השפעה שלילית: דחייההתעוררות הלאומיות האירופית הפכה את העמים למסתגרים, והם דחו את היהודים מקבוצת ההשתייכות הלאומית שלהם, בטענה שהם זרים .
גורם 5 · ההבחנה בין השתיים
כמיהה לציון מול לאומיות מודרנית
1
כמיהה דתית במשך דורות: כמיהה מסורתית לשוב לארץ ישראל, אך פסיבית , מתוך ציפייה לביאת המשיח
2
המאה ה-19 הבשילו התנאים המודרניים
3
״אוטואמנציפציה״ תנועה פוליטית ומעשית שפועלת בכוחות עצמה, ונעזרת בכמיהה כ״דלק רגשי״
הכמיהה הדתית לבדה אינה הסיבה לצמיחת הציונות, אלא התשתית הרגשית שעליה נבנתה הלאומיות המודרנית.
חלק 3
פועלו של בנימין זאב הרצל
תחנות בחייו ״מדינת היהודים״ קונגרס באזל ותוכנית באזל הניסיונות להשגת צ׳רטר פולמוס אוגנדה
3
סרטון
מי אתה, בנימין זאב הרצל?
״חדשות מהעבר״: הרצל, הקונגרס הציוני ותוכנית אוגנדה
פתיחה ביוטיוב
1 · תחנות בחייו
הפייסבוק של הרצל
פרופיל בנימין זאב (תאודור) הרצל
1860 נולד בבודפשט
1878 משפטים בווינה
1884 דוקטור למשפטים
1889 אב לשלושה
1891 כתב ״נויה פרייה פרסה״
1894 משפט דרייפוס
1895 טקס שלילת הדרגות
1896 ״מדינת היהודים״
1897 הקונגרס הראשון
1898 הקונגרס השני
1898 פגישה עם הקיסר
1898 בארץ ישראל
1901 הסולטאן
1902 ״אלטנוילנד״
1903 הצעת אוגנדה
1903 הקונגרס השישי
1904 מותו
1949 קבורה בירושלים
facebook בנימין זאב תאודור הרצל
1 · צרפת, 1894-1906
משפט דרייפוס
1894 הקצין היהודי אלפרד דרייפוס הואשם בריגול לטובת גרמניה, ונמצא אשם במשפט שכלל זיופים, עדויות שקר והסתה עיתונאית.
1895 בטקס שלילת הדרגות צעק ההמון ״מוות ליהודים״ . הרצל סיקר את הטקס כשליח עיתון וינאי.
1906 הזיופים נחשפו, דרייפוס זוכה, דרגותיו הוחזרו לו והוא שב לשרת בצבא.
טקס ההשפלה של אלפרד דרייפוס, מתוך הסרט ״קצין ומרגל״ · פתיחה ביוטיוב
1 · התגבשות תפיסתו הציונית
נקודת המפנה: פרשת דרייפוס
בתחילה: התבוללות נולד בבודפשט (1860) למשפחה משתלבת, למד משפטים בווינה, ועבד כסופר וכעיתונאי. האמין שהתבוללות וטמיעה הן הפתרון לבעיית היהודים.
1895: ״מוות ליהודים״ כשליח עיתון בפריז סיקר את טקס שלילת הדרגות של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס , ושמע את ההמון קורא ״מוות ליהודים״.
המסקנה: בעיה לאומית האנטישמיות קיימת גם בצרפת הליברלית, ולכן הבעיה היהודית היא לאומית , והפתרון צריך להיות לאומי.
קריקטורה אנטישמית: דרייפוס כראש הנחשים, ״הבוגד״
2 · הספר ״מדינת היהודים״ (1896)
הבעיה והפתרון
הבעיההאנטישמיות היא בעיה לאומית , ולא דתית או חברתית. היא קיימת בכל מקום שבו חיים יהודים, והאמנציפציה אינה פותרת אותה אלא מחריפה אותה.
הפתרוןיציאת היהודים באישור המעצמות, והקמת מדינה יהודית ריבונית בדרך גלויה וחוקית (״משפט הכלל״).
הארגונים לביצוע
״אגודת היהודים״ הזרוע המדינית-מנהלת
״חברת היהודים״ הזרוע הכלכלית-מיישבת
״מדינת היהודים״, מהדורה עברית
2 · ״מדינת היהודים״
איך התקבל הספר?
1 במזרח אירופה התקבל בהתלהבות , כפריצת דרך. רבים ראו בהרצל משיח.
2 במערב אירופה התנגדו , מחשש לפגיעה במעמדם ובאמנציפציה.
3 הרבנים האורתודוקסים התנגדו : זו ״דחיקת הקץ״ ופגיעה ברעיון המשיח.
סרטון
הפתרון של הרצל ומתנגדיו
מתוך ״לאן יהודים לאן: האגדה״
עד 2:49 , ואחר כך 5:13 עד 7:50
פתיחה ביוטיוב
3 · באזל, 29-31 באוגוסט 1897
הקונגרס הציוני הראשון
208 צירים, רובם ממזרח אירופה. הרצל הזמין גם עיתונאים רבים מכל אירופה.
מטרות הכינוס
תשתית ארגונית להנהגת התנועה
הד תקשורתי ופוליטי בינלאומי
לכידות ותמיכה עממית
גיוס כספים : תשלום ״השקל״ הציוני
אנגליה 1-2 הולנד 1-2 בלגיה 1-2 שוודיה 1-2 סרביה 1-2 אלג׳יר 1-2 ארצות הברית 3-6 בולגריה 3-6 ארץ ישראל 3-6 צרפת 7-13 רומניה 7-13 גרמניה 35-49 אוסטרו-הונגריה 50 ומעלה רוסיה 50 ומעלה באזל 1-2 3-6 7-13 35-49 50 ומעלה
מספר הצירים מכל ארץ, לפי המפה בחומר (בטווחים). מעבירים את העכבר או לוחצים על חץ.
סרטון
אז מה היה לנו שם בקונגרס?
״היהודים באים״, עונה 5: דגל שבעת הכוכבים
פתיחה ביוטיוב
3 · המטרה הרשמית (ללמוד בעל פה)
תוכנית באזל
״הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל , המובטח על פי משפט הכלל ״
״שואפת״ הצהרת כוונות ולא דרישה
״בית מולדת״ ניסוח זהיר במקום ״מדינה״, כדי לא להרגיז את התורכים
״בארץ ישראל״ הדגשת היעד היחיד
״משפט הכלל״ בהסכמה ובערבות משפטית של מעצמות העולם (צ׳רטר)
3 · תוכנית באזל
האמצעים להשגת המטרה
1. יישוב ארץ ישראל בעובדי אדמה ובעלי מלאכה
2. ארגון היהדות כולה ואיחודה על ידי מפעלים יעילים
3. הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית היהודית (חינוך ותרבות)
4. צעדים דיפלומטיים להשגת הסכמת הממשלות (צ׳רטר)
3 · חשיבות הקונגרס והתוכנית
למה זה חשוב?
הפך את הציונות מתנועה שולית לתנועה לאומית פומבית
איחד את קהילות מזרח ומערב אירופה
הניח את היסודות המדיניים והארגוניים למדינה שבדרך
״אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמירה אחת, שעלי להישמר לא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים . אילו אמרתי זאת היום בקול, היו צוחקים לי. אולי בעוד חמש שנים, וודאי בעוד חמישים שנה יסכימו הכול.״
הרצל, ביומנו, 1897
4 · הניסיונות להשגת צ׳רטר · 1 מתוך 3
האימפריה העות׳מאנית
1896 ביקור ראשון בקושטא1901 פגישה עם הסולטאן1902 הצעת הסולטאן, והסירוב של הרצל
מה ביקש הרצל? צ׳רטר להתיישבות חוקית בארץ ישראל.
מה הציע בתמורה? סיוע בכיסוי חובותיה הכלכליים של האימפריה, ופיתוח הארץ.
התוצאה דחייה. הסולטאן פחד מתביעות אוטונומיה של מיעוטים. הוא הציע התיישבות ברחבי האימפריה, אך לא בארץ ישראל, והרצל דחה.
הסולטאן עבדול חמיד השני שליט האימפריה העות׳מאנית, 1876-1909 התמונות: Wikimedia Commons, נחלת הכלל
4 · הניסיונות להשגת צ׳רטר · 2 מתוך 3
הקיסרות הגרמנית
1898 פגישה עם הקיסר בקושטא1898 פגישות בארץ ישראל: מקווה ישראל וירושלים
מה ביקש הרצל? שהקיסר יפעיל את השפעתו על הסולטאן.
מה הציע בתמורה? ההתיישבות תפיץ את התרבות הגרמנית במזרח התיכון, ותפחית את האנטישמיות בגרמניה.
התוצאה כישלון. הקיסר נפגש עם הרצל, אך יועציו המליצו להימנע, כדי לא לפגוע ביחסים עם תורכיה.
הקיסר וילהלם השני קיסר גרמניה, 1888-1918 התמונות: Wikimedia Commons, נחלת הכלל
4 · הניסיונות להשגת צ׳רטר · 3 מתוך 3
האימפריה הרוסית
1903 אחרי פוגרום קישינב: פגישות עם שר הפנים פלווה בפטרבורג
מה ביקש הרצל? לחץ על התורכים, והתרת הפעילות הציונית ברוסיה.
מה הציע בתמורה? יציאת היהודים תפחית את השתתפותם בתנועות מהפכניות.
התוצאה ללא תוצאות. המגעים לא הניבו תוצאות מדיניות.
הצאר ניקולאי השני שליט האימפריה הרוסית, 1894-1917 ויאצ׳סלב פלווה שר הפנים הרוסי, 1902-1904 התמונות: Wikimedia Commons, נחלת הכלל
סיכום · צ׳רטר = זיכיון להתיישבות חוקית
סיכום: הניסיונות להשגת צ׳רטר
מה ביקש? מה הציע? התוצאה
האימפריה העות׳מאנית הסולטאן עבדול חמיד השני צ׳רטר להתיישבות חוקית בארץ ישראל
סיוע בכיסוי חובותיה הכלכליים של האימפריה, ופיתוח הארץ
דחייה. הסולטאן פחד מתביעות אוטונומיה של מיעוטים. הציע התיישבות ברחבי האימפריה, אך לא בארץ ישראל, והרצל דחה.
הקיסרות הגרמנית הקיסר וילהלם השני שהקיסר יפעיל את השפעתו על הסולטאן
ההתיישבות תפיץ את התרבות הגרמנית במזרח התיכון ותפחית את האנטישמיות בגרמניה
כישלון. הקיסר נפגש עם הרצל, אך יועציו המליצו להימנע כדי לא לפגוע ביחסים עם תורכיה.
האימפריה הרוסית שר הפנים פלווה לחץ על התורכים, והתרת הפעילות הציונית ברוסיה
יציאת היהודים תפחית את השתתפותם בתנועות מהפכניות
ללא תוצאות. המגעים לא הניבו תוצאות מדיניות.
האימפריה הבריטית חבל ארץ להתיישבות, קרוב לארץ ישראל
עצירת הגירת היהודים לבריטניה, ונאמנות היהודים לבריטניה
הצעות שנפלו: קפריסין ואל-עריש. בהמשך הוצעה אוגנדה.
4 · האימפריה הבריטית
קפריסין, אל-עריש ואוגנדה
1 קפריסין נפלה בגלל התנגדות מקומית (יוונים ותורכים).
2 אל-עריש, בסיני נפלה בגלל מחסור במים והתנגדות מצרית: המצרים סירבו להעביר מים מהנילוס.
3 אוגנדה אחרי שתי ההצעות שנכשלו, הציעו הבריטים להרצל את אוגנדה.
4 · האימפריה הבריטית באפריקה
איך בריטניה יכלה להציע את אוגנדה?
שטחים עצומים בריטניה שלטה בשטחים רבים באפריקה, ולכן יכלה להציע חבל ארץ משלה.
1 קפריסין בשליטה בריטית. נפלה בגלל התנגדות מקומית.
2 אל-עריש בצפון סיני, חלק ממצרים שבשליטה בריטית. נפלה בגלל מחסור במים.
3 ״אוגנדה״, 1903 במזרח אפריקה: מושבה יהודית אוטונומית בחסות בריטית .
ארץ ישראל 1 קפריסין 2 אל-עריש 3 ״אוגנדה״ בשליטה בריטית הצעות בריטיות להרצל ארץ ישראל
גבולות 1914, קרובים מאוד למצב ב-1903. מעבירים את העכבר או לוחצים על שטח.
5 · הקונגרס הציוני השישי (1903)
פולמוס אוגנדה
בריטניה הציעה להחכיר לתנועה הציונית חבל ארץ במזרח אפריקה, להקמת מושבה יהודית אוטונומית בחסות בריטית .
התומכים: ״האוגנדיסטים״בהנהגת הרצל ונורדאו
״מקלט לילה״ : הצלה פיזית מיידית של יהודי רוסיה, בעקבות הפוגרומיםהזדמנות להתנסות בהקמת מדינה הכרה בינלאומית ראשונה ממעצמה עולמית
המתנגדים: ״ציוני ציון״בהנהגת יהודי רוסיה
״אין ציונות ללא ציון״ : סתירה לתוכנית באזלחשש ש״מקלט הלילה״ יהפוך למקלט קבע חשש שהמעצמות יראו בכך ויתור על הזיקה ההיסטורית לארץ ישראל
5 · תוצאות והשפעה
איך זה נגמר?
ההחלטה: משלחת חקירה הרוב החליט לשלוח משלחת חקירה לאוגנדה (295 בעד, 178 נגד, 99 נמנעו).
״קונגרס הבכי״ הוויכוח יצר קרע ומשבר חריף. המתנגדים יצאו מהאולם, בכו וישבו כאבלים. למחרת נשבע הרצל: ״אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני״.
ההצעה נופלת משלחת החקירה קבעה שהשטח אינו מתאים, והבריטים נסוגו.
1904-1905 הרצל מת ב-1904. בקונגרס השביעי (1905) נקבע שארץ ישראל היא היעד הבלעדי של התנועה הציונית.
בנימין זאב הרצל
תוכן עניינים שער