הציונים בארץ ישראל עד 1914

העבירו את העכבר על אריח כדי להפוך אותו, ובחרו נושא

שער
פרק שלישי1

היישוב והעליות

העלייה הראשונה והשנייה, 1914-1881

4 נושאים
פרק שלישי2

צורות התיישבות חדשות

המושבה, הקבוצה והעיר העברית

3 צורות
פרק שלישי3

מסגרות ביטחוניות

״בר גיורא״ ו״השומר״

2 ארגונים
פרק שלישי4

אישים וארגונים שסייעו

הברון רוטשילד וארתור רופין

2 נושאים
פרק שלישי5

תרבות וחינוך עברי

בן יהודה, מוסדות החינוך ומלחמת השפות

3 נושאים

פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל

עד מלחמת העולם הראשונה, 1914-1881

לפני שמתחילים

מהי ״באמת״ התמונה של התקופה?

והאם, כמו בשיר על התקופה, ״באמת״ היה שמח לפני שנולדתי?

מושבת מגדל 1913
בניית ה״טכניון״ 1913
חברי השומר, 1909
חברי ״השומר״ 1909
חלק 1

היישוב
והעליות לארץ

  1. רגע של מושג: ״היישוב״
  2. העלייה הראשונה והשנייה
  3. הגורמים לעליות
  4. קשיי העולים
1
רגע של מושג

״היישוב״

היישוב הישן

היהודים התרכזו בארבע ערי הקודש, וחיו בעיקר מתרומות מחו״ל: ״החלוקה״.

ירושליםחברוןצפתטבריה

״היישוב״

הציבור היהודי החדש מחוץ לחומות ולערי הקודש, שפרנסתו עצמאית: משנת 1881, עם העליות.

הים התיכוןהגלילהשומרוןיהודהירושליםחברוןצפתטבריה
הרקע · להבנה בלבד

ארץ ישראל תחת השלטון העות׳מאני

אזור נחשל מבחינה טכנולוגית, דליל באוכלוסין וכפרי בעיקרו
בלי תשתיות לחקלאות, למים ולתברואה. אזורים שלמים מוכי ביצות וקדחת
מיסים כבדים על התוצרת החקלאית
השלטון התנגד לעלייה יהודית ולמכירת קרקעות ליהודים
1881
כ-400,000ערבים
כ-25,000יהודים
מי היו העולים?

העלייה הראשונה מול העלייה השנייה

כינוימאיפה?כסףמי עלה?דתהשקפה
העלייה הראשונה 1903-1881
VS
העלייה השנייה 1914-1904
״עליית האיכרים״כ-25,000 עולים
כינוי
״עליית הפועלים״רצו לשנות את פני היישוב
מזרח אירופה, ובעיקר רוסיהוגם מתימן
מאיפה?אותו דבר בשתיהן
עם הון פרטימעמד בינוני, יזמה פרטית
כסף
בלי הוןחסרי הון פרטי
משפחותבעלי השכלה, בלי הכשרה חקלאית
מי עלה?
צעיריםבני נוער וסטודנטים, בלי משפחות
דתייםושומרי מסורת
דת
חילוניםבעלי אופי חילוני
לאומיתתחיית המולדת בחקלאות, ״חובבי ציון״
השקפה
לאומית-סוציאליסטיתשיתופיות
למה עלו?

הגורמים לעליות הראשונות

גורמים דוחפיםמארץ המוצא

  • ״סופות בנגב״ (1881): פרעות בדרום רוסיה, בעידוד השלטון. גורם לעלייה הראשונה
  • פוגרום קישינב (1903): גורם לעלייה השנייה
  • אכזבה מהמהפכה ברוסיה (1905)
  • גזרות בתימן

גורמים מושכיםלארץ ישראל

  • ״אוטואמנציפציה״ (1882) של יהודה לייב פינסקר: שחרור עצמי
  • ״קול קורא״ של יוסף ויתקין לצעירים: לעלות, ״לעבדה וליישבה״
  • אגודות ״חובבי ציון״: כספים ומשלחות
  • שמועות בתימן על התיישבות ופיתוח

גורמים משיחיים ודתיים

  • ״אמרתי אעלה בתמר״: ״בתמר״ = תרמ״ב (1882), בשינוי סדר האותיות
  • תחושה שהגאולה קרבה, ולכן יש לעלות לארץ הקודש
הגורמים לעליות · קולות מהתקופה

״אל תצחק״

״מטרתנו הסופית היא לזכות במשך הזמן בארץ ישראל ולהשיב ליהודים את עצמאותם המדינית שנגזלה מהם לפני אלפיים שנה. אל תצחק. אין אלה תעתועי דמיון״

זאב דובנוב, שעלה לארץ ב-1881, במכתב לאחיו שמעון
פינסקר, ״אוטואמנציפציה״ (1882)

נכתבה בעקבות ״סופות בנגב״, כדי לעורר את יהודי אירופה. עוררה בעיקר את יהודי מזרח אירופה הסובלים.

ויתקין, ״קול קורא״

הצעירים דרושים לארץ ״כאוויר לנשימה״, ובלעדיהם מפעל העלייה הראשונה ירד לטמיון.

שער החוברת אוטואמנציפציה של פינסקר
״אוטואמנציפציה!״, פינסקר, 1882
קשיי העולים

איך הם דמיינו את הארץ?

״וַיְסַפְּרוּ־לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה־פִּרְיָהּ״

במדבר, י״ג, 27
ציור של קונרד ויץ
איך ציירו להם את הארץ · קונרד ויץ
צילום של ארץ ישראל בתקופה
וככה זה היה באמת...
מה חיכה להם כאן?

קשיי העולים

אקלים

שונה לחלוטין מאירופה, בעיקר בקיץ. העולים לחקלאות סבלו מהשמש הקופחת

חוסר מיומנות וקדחת

עבודה פיזית קשה, חוסר ידע חקלאי ואי הבנה בסוגי הקרקע. מחלת הקדחת הכתה בהם

בעיות מימון

קרקע, בתים ובאר עולים כסף רב. החסכונות אזלו, ו״חיבת ציון״ לא יכלה לממן עוד

מקומות לא מתאימים

בזיכרון יעקב קנו אדמה סלעית בגלל הנוף, ובחדרה אדמת ביצות נגועה בקדחת

״פתקה אדומה״

השלטון התיר שהייה של 3 חודשים בלבד. ב-1884 נאסרה העלייה לגמרי, והוגבלו רכישת קרקע ובנייה

בדידות וגעגועים

אנשי העלייה השנייה עלו בלי משפחותיהם, וסבלו מבדידות ומנתק

חלק 2

הקמת צורות
התיישבות חדשות

  1. המושבה (העלייה הראשונה)
  2. משטר הפקידות
  3. הקבוצה (העלייה השנייה)
  4. העיר העברית
2
1 · העלייה הראשונה

המושבה

צורת התיישבות חקלאית שבה לכל איכר בעלות פרטית על הקרקע, על המשק החקלאי ועל הבית.

קרקעבעלות פרטית: נקנתה בכסף העולים או בעזרת תורמים (הברון רוטשילד)
משק וביתפרטיים, וגם שיווק התוצרת והרווח
עבודהבתחילה עברית, ובהמשך פועלים ערבים שכירים, זולים ומיומנים יותר
ניהול ואורח חייםועד מקומי של בעלי הקרקעות. אורח חיים מסורתי-דתי

פתח תקווה, ״אם המושבות״ (1878, ומחדש ב-1885). ראשון לציון (1882): הראשונה של העלייה הראשונה

ראשון לציון בראשיתה
ראשון לציון, ראשית המאה ה-20
1 · המושבה · ״שיטת האפוטרופסות״

משטר הפקידות

הכסף נגמר

בסוף המאה ה-19 נקלעו מושבות רבות לקשיים כלכליים, ופנו לברון אדמונד דה-רוטשילד, ״הנדיב הידוע״.

ההסכם

הבעלות על המושבות עוברת לרוטשילד, ותוחזר כשיהיו עצמאיות כלכלית. בתמורה הוא דואג להן.

הפקידים

פקידים יהודים מצרפת קבעו את הגידולים ואת שכר האיכרים, בלי להתייעץ במתיישבים, והכניסו את התרבות הצרפתית.

ביקור הברון רוטשילד במושבות
הברון רוטשילד בביקור בארץ ישראל
1 · המושבה · משטר הפקידות

יתרונות מול חסרונות

יתרונות

  • הכשרה חקלאית בידי אגרונום
  • נמנעו פשיטות רגל וקריסת המושבות
  • תשתית כלכלית: יקבים ומפעלים, וחקלאות שמבוססת על גפנים
  • הוסר הלחץ מעל אנשי המושבות

חסרונות (הביקורת)

  • תלות, עד אדישות ועצלות, שפגעה בדמות ״היהודי החדש״ שעובד ומייצר
  • השיטה מנעה יוזמה אישית ועצמאית
  • מתח: הפקידים התנשאו על המתיישבים יוצאי מזרח אירופה
  • חדירת התרבות הצרפתית למושבות
בשנת 1900 עברו המושבות לחברת יק״א (של הברון הירש). הפקידים סולקו, והמושבות חזרו להיות עצמאיות.

סרטון

הקמת הקיבוץ

״תריץ אחורה״

פתיחה ביוטיוב
2 · העלייה השנייה · ״עליית הפועלים״

א.ד. גורדון ושלושת הכיבושים

הזכות המוסרית על הארץ תירכש רק כשהיהודי יעסוק בעבודה יצרנית: ״לקינו בעבודה, ובעבודה נירפא״

א.ד. גורדון, מנהיגם הרוחני של הפועלים
כיבוש העבודהעבודה עברית: להיות פועלים שכירים במושבות. אנשי המושבות העדיפו פועלים ערבים
כיבוש האדמההתיישבות על הקרקע, בעזרת המשרד הארצישראלי
כיבוש השמירההשמירה על המושבות עוברת מידיים ערביות לידיים עבריות
א.ד. גורדון
אהרן דוד גורדון
2 · העלייה השנייה

הקבוצה

יישוב המבוסס על שיתוף ושוויון. הקבוצה הראשונה: דגניה, 1910.

קרקעבעלות לאומית-ציבורית
עבודה עצמיתבלי עבודה שכירה ובלי מנהלים ומשגיחים
שיתוף ושוויון״כל אחד עובד לפי יכולתו, ומקבל לפי צרכיו״
ניהול דמוקרטיכל החברים משתתפים בהחלטות

למה זה חשוב?

מימשה את ״כיבוש האדמה״ ו״כיבוש העבודה״השקפת עולם סוציאליסטיתפתרון לבעיות הפרנסה
שער דגניה
דגניה, ״אם הקבוצות״
השוואה

מושבה מול קבוצה

הראשונהמי גר בה?הקרקעהמשקמי תומך?עבודה ושמירה
מושבה העלייה הראשונה
VS
קבוצה העלייה השנייה
ראשון לציון1882
הראשונה
דגניה1910
משפחותדתיים-מסורתיים, עם בתי כנסת ובתי ספר
מי גר בה?
קבוצה קטנהחילונים. בדגניה: 10 גברים ושתי נשים
פרטיתשל האיכר
הקרקע
לאומיתשל העם
כל איכר במשק שלוגידולים או משק חי. בדרך כלל ענף אחד, אבל היו מושבות עם כמה
המשק
משק אחד לכולם״כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו״
הברון רוטשילדתמיכה פרטית
מי תומך?
המשרד הארצישראליתמיכה ציבורית
פועלים ושומרים ערביםהסתייעו בהם
עבודה ושמירה
רק עבודה עבריתהתנגדו לעבודה ולשמירה ערבית
3 · העיר העברית · קטע מקור

״אחוזת בית״: העיר העברית הראשונה

״...עלינו לרכוש בהקדם שטח אדמה הגון שעליו נבנה את הבתים עבורנו. מקומו צריך להיות בקרבת יפו, ויהווה את העיר העברית הראשונה, בה יגורו עברים במאת אחוזים... וכמו שהעיר ניו יורק היא המסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ-ישראלית...

בעיר זו נסדר את הרחובות בכבישים ובמדרכות, במאור חשמלי. בכל בית נכניס מים ממעייני הישועה שיהיו זורמים אלינו על ידי צינורות כמו בכל עיר מודרנית שבאירופה וגם קנליזציה (מערכת ביוב) תסודר לבריאות העיר ותושביה...

הנה נודע לי במשך היום, שאנו משלמים לשכנינו הערבים בעיר זו, כארבעים אלף פרנק שכר דירה לשנה. בכספנו זה, בונים הערבים בתים חדשים, ומתחזקים״.

(עקיבא וייס, יושב ראש אגודת ״אחוזת בית״)

משימה: מהם הגורמים להקמת העיר תל אביב, על פי קטע המקור?

אידיאולוגיהקמת עיר עברית ראשונה בארץ ישראל
כלכלימחירי השכירות הגבוהים ביפו
מודרניזציהעיר גנים מתוכננת וסניטרית
3 · העיר העברית

מ״אחוזת בית״ לתל אביב

1906
יפו הצפופה

ביפו חיו יותר מ-6,000 יהודים, והצפיפות והתנאים בה היו קשים מאוד.

1909
הגרלת המגרשים

60 משפחות אמידות קנו קרקע ליד יפו, כאגודת ״אחוזת בית״. בראש הוועד: מאיר דיזנגוף, לימים ראש העיר הראשון.

1910
תל אביב

בתים דו-קומתיים, בתי מלאכה ומפעלים, בתי קפה, תיאטרון וקולנוע. ניקיון, עצים וגנים, ריצוף ופנסי רחוב.

חשיבות העיר העברית

השכונה הראשונה שניתקה עצמה מהאוכלוסייה הערביתדיברו בה רק עבריתמרכז הכלכלה, החברה והתרבות של הבית הלאומי
הגרלת המגרשים של אחוזת בית, 1909
הגרלת המגרשים של ״אחוזת בית״, 1909

סרטון

ייסוד תל אביב

״תריץ אחורה״

פתיחה ביוטיוב

סרטון

תל אביב ב-1913

צילומים מתל אביב, 1913

פתיחה ביוטיוב
סיכום

צורות ההתיישבות

מושבה

העלייה הראשונה
  • בעלות פרטית
  • העסקת פועלים זרים
  • הברון רוטשילד

קבוצה

העלייה השנייה
  • בעלות משותפת
  • עבודה עברית
  • א.ד. גורדון, ארתור רופין

עיר עברית

העלייה השנייה
  • עיר עברית בסגנון אירופי
  • מאיר דיזנגוף
הישגי ההתיישבות 1914-1881: יותר מ-60 נקודות יישוב, מגוון צורות התיישבות, וראשיתה של תשתית לקראת מדינה.
להכיר טוב טוב!

מפת ההתיישבות

ערי הקודש, יפו וחיפההיישוב הישן
מושבות העלייה הראשונהבשלושה גושים: הגליל, השומרון ויהודה
העלייה השנייההקבוצות ותל אביב

לחצו על יישוב במפה

הים התיכוןהגלילהשומרוןיהודהירושליםחברוןצפתטבריהיפוחיפהמטולהיסוד המעלהראש פינהיבנאלכפר תבור (מסחה)זכרון יעקבחדרהפתח תקווהראשון לציוןרחובותדגניהרוחמהאיילת השחרתל אביב
חלק 3

הקמת מסגרות
ביטחוניות

  1. למה שמירה עברית?
  2. ״בר גיורא״ (1907)
  3. ״השומר״ (1909)
3
הסיבות להקמה

למה שמירה עברית?

בתקופת העלייה הראשונה, עקב התגברות ההתקפות על המושבות, מסרו היהודים את השמירה לשומרים ערבים וצ׳רקסים.

סיבות מעשיות

  • שמירה ביישובים היהודיים מפני גניבות והתנכלויות
  • השמירה הערבית לא יעילה: חלק מהשומרים שיתפו פעולה עם השודדים
  • יצירת מקומות עבודה, ודאגה לתנאי ההעסקה

סיבות אידיאולוגיות

  • ״היהודי החדש״: מגן, חזק, ולא עוד ״בן מוות״
  • שלושת הכיבושים: השמירה, העבודה והקרקע. לא די לעבד את הקרקע, צריך גם להגן עליה בעצמנו
1907 · ארגון השמירה הראשון

״בר גיורא״

ארגון מחתרתי חשאי

שבעה חברים, במשמעת קפדנית. בראשו עמד ישראל שוחט.

המשימה הראשונה: סג׳רה

אנשי הארגון שכנעו את מנהל החווה שהשומר הצ׳רקסי מתרשל בתפקידו, וקיבלו לידיהם את השמירה. החווה הפכה לבסיס הארגון.

1908: מסחה

ועד המושבה מסחה (כפר תבור) ביקש מהם את השמירה. חלקם גם עבדו בחקלאות: ״אין שמירה ללא עבודה, ואין עבודה ללא שמירה״.

סיסמת הארגון: ״בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום״

אנשי בר גיורא
אנשי ״בר גיורא״
1909 · ״הסתדרות שומרים״

״השומר״

הביקוש לשמירה עברית גדל, ומייסדי ״בר גיורא״ הפכו את המחתרת לארגון חוקי ורחב. עד 1914 שמרו אנשיו על כמעט כל המושבות היהודיות.

מטרות הארגון

ביטחון המתיישבים: שוד וגניבות, והשלטון העות׳מאני היה אדיש
סיום התלות בשמירה הערבית, הלא יעילה
הגשמת ״כיבוש השמירה והעבודה״, כחלק מהאידיאולוגיה הציונית
אנשי השומר
אנשי ״השומר״
״השומר״

מימוש רעיונות הכיבוש העברי

השמירה

  • במושבות הגליל ובמרכז הארץ

העבודה

  • חייבו עבודה עברית במושבות שבהן שמרו
  • חייבו את חבריהם בעבודה חקלאית למשך שנה

הקרקע

  • הקמת יישובים: תל עדשים (1913) וכפר גלעדי (1916)
מפה

השמירה העברית בגליל

עריםלהתמצאות
״בר גיורא״סג׳רה (1907) ומסחה (1908)
היישובים של ״השומר״תל עדשים (1913) וכפר גלעדי (1916)

לחצו על מקום במפה

הים התיכוןהגלילטבריהצפתחיפהסג׳רהמסחה (כפר תבור)תל עדשיםכפר גלעדי
״השומר״

חשיבות ״השומר״

1

כוח מגן עברי ראשון

הוכיח את הצורך ואת היכולת בכוח יהודי מאורגן. במלחמת העולם הראשונה הוצא אל מחוץ לחוק. ב-1920 פורק ואנשיו הצטרפו ל״הגנה״, הבסיס לצה״ל.

2

שמירה ועבודה

עבודת האדמה וההגנה עליה כשלמות אחת: ״אין שמירה ללא עבודה, ואין עבודה ללא שמירה״.

3

ערכו של היישוב

העלה את ערכו ואת דימויו של היישוב, בעיני עצמו ובעיני הערבים, שהעריכו את אנשי הארגון ואת עוצמתו.

קטע מקור

״עלינו לקשור את השמירה עם עבודה״

מתוך מכתב שכתב מנדל פורטוגלי, אחד השומרים הראשונים בארגון ״השומר״, לאשתו קיילה, בשנת 1913:

״אינני אוהב את רעיון השמירה, כי השמירה הרסה את בריאותי. הרבה רעל יש בשמירה, והרבה מוכרח להשתנות בחיי השומרים. הסיפוק הרוחני מהשמירה אולי קיים רק בזמן הראשון, כאשר הכל עוד חדש, אך אחרי כן רואים מה ריקים הם חייו של השומר... רוב השומרים הוותיקים שבורים, רפי כוח וחדלי מרץ. אין טוב מהעבודה. אמנם קשה היא, אך בכל זאת העובד שלם וצעיר תמיד ברוחו. האידיאל של השומר הוא - שלטון, ושל העובד - אחוה. השמירה אומרת - קח גם מה שאינו שלך. העבודה אומרת - רק מיגיע כפיך תחיה...

לכן עלינו לקשור את השמירה עם עבודה, כדי שנהיה בריאים בגופנו וברוחנו וכדי שרכוש זר לא יהיה הפקר בעינינו. הרעיונות האלה הביאו אותי למושב של שומרים. מושב זה יהיה דוגמת מושבי הקוזאקים, שהיו יוצאים ללחום את מלחמותיהם והיו חוזרים אל כפריהם להחליף כוח ולחיות את חייהם החופשיים. אנו מוכרחים עוד זמן רב לשמור, ומפני שקשה השמירה, אנו יוצרים את המושב שהוא יהיה ׳הנותן כוח׳ שלנו. העבודה במושב תהיה משותפת, כולם יקחו בה חלק, כל אחד לפי כוחותיו״.

(מעובד מתוך: מרדכי נאור (1984), העלייה השנייה 1914-1903, הוצאת עם ישראל, יד יצחק בן צבי)
הבעיהחיי השמירה שוחקים: הם הורסים את הבריאות ואת הרוח
הפתרוןלקשור את השמירה עם עבודה
הביטוימושב של שומרים, עם עבודה משותפת
חלק 4

אישים וארגונים
שסייעו

  1. הברון רוטשילד
  2. רופין והמשרד הארצישראלי
4
העלייה הראשונה · ״הנדיב הידוע״

למה עזר הברון רוטשילד?

מניע לאומיראה באיכרים את הגרעין להתיישבות הלאומית, ודרך לפתור את מצוקת יהודי מזרח אירופה
מניע אישירכש קרקעות והקים מושבות, כמו מזכרת בתיה, על שם אמו
להוכיחשגם יהודים יכולים להיות יצרנים, ואינם ״טפילים״ כפי שטענו האנטישמים

סרטון

הטייקון הציוני הראשון

״חדשות מהעבר״: הברון רוטשילד

מ-0:51 עד 2:30

פתיחה ביוטיוב
העלייה השנייה · 1908

ארתור רופין והמשרד הארצישראלי

1907
ההחלטה

הקונגרס הציוני השמיני החליט להקים נציגות קבועה בארץ ישראל.

1908
הקמה ביפו

ב-1 באפריל נוסד ״המשרד הארצישראלי״, ובראשו ד״ר ארתור רופין.

תפקיד כפול

לייצג את ההסתדרות הציונית העולמית, ולסייע להתפתחות ההתיישבות העברית.

ארתור רופין
ד״ר ארתור רופין
המשרד הארצישראלי

מה עשה המשרד?

קשרבין העולים בארץ לבין התנועה הציונית בגולה
חוות לאומיותלהכשרת פועלים: כנרת, חולדה ובן שמן
רכישת קרקעותתל אביב קמה על חלק מהן
התיישבות חדשהסיוע בהקמת צורות התיישבות, כמו קבוצת כנרת
עולי תימןעזרה בעלייתם של 2,000 עולים מתימן עד 1914
מומחים ותשתיותמומחים לחקלאות ולתעשייה, מים, חשמל ומחצבים
מפה

המשרד הארצישראלי במפה

המשרד ביפו1908
החוות הלאומיותכנרת, חולדה ובן שמן
תל אביבעל אדמות שרכש המשרד

לחצו על מקום במפה

הים התיכוןהגלילהשומרוןיהודהיפו: המשרדחוות כנרתחולדהבן שמןתל אביב
סיכום

מי סייע ואיך?

מי?איך?דוגמה
הברון רוטשילד העלייה הראשונה
VS
ארתור רופין העלייה השנייה
נדבן פרטי״הנדיב הידוע״
מי?
גוף ציבוריהמשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית
פקידים מנהלים״שיטת האפוטרופסות״
איך?
תכנון וסיועקרקעות, הכשרה ומומחים
מושבות ויקביםזכרון יעקב, ראשון לציון
דוגמה
חוות וקבוצותכנרת, ותל אביב
חלק 5

הנחת התשתית
לתרבות וחינוך עברי

  1. אליעזר בן יהודה
  2. מוסדות החינוך
  3. מלחמת השפות
5
שאלה לפתיחה

הדרך לתחייה לאומית עוברת ב...

השפה העברית!

״שני הדברים שבלעדיהם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון״

אליעזר בן יהודה
בול קרן קיימת עם דברי אליעזר בן יהודה
בול של הקרן הקיימת לישראל
״כיבוש השפה״ · עלה ב-1881

אליעזר בן יהודה

ראה בשפה העברית יסוד לתחיית העם, ובארץ ישראל את ביתה הטבעי.

משפחה עבריתהראשונה, בירושלים
עיתונים״הצבי״, למבוגרים ולילדים
מאמריםוחידושי מילים
ועד הלשוןהיום: האקדמיה ללשון
מילוןהמילון העברי הראשון
עברית בעבריתעם המורים בבית הספר ״חביב״
העיתון הצבי
העיתון ״הצבי״
מוסדות החינוך

העברית נכנסת לכיתה

1883״תורה ומלאכה״ירושלים

כמה מקצועות נלמדו בעברית

1888״חביב״ראשון לציון

כל המקצועות בעברית

1903הסתדרות המורים

מטרות החינוך הלאומי ותוכניות לימוד

1908העברית מנצחתהמושבות

שפת ההוראה בבתי הספר במושבות

1914-1913

״מלחמת השפות״

הטכניון בחיפה

חברת ״עזרה״, של יהודים מגרמניה, בנתה את הטכניון (״הטכניקום״).

ההחלטה: גרמנית

המדעים והמקצועות הטכניים יילמדו בגרמנית (אוקטובר 1913).

המחאה

המורים סירבו ללמד, התלמידים שבתו, והיישוב כולו התגייס. בראש: הסתדרות המורים וההסתדרות הציונית.

הניצחון

הוחלט ללמד בטכניון בעברית.

מודעה על אספת מחאה נגד השפה הגרמנית בטכניקום
מודעה: ״אספת מחאה״ נגד השפה בטכניקום
מלחמת השפות

למה זה היה חשוב?

כיבוש העבודה
כיבוש השמירה
כיבוש השפהמצטרף לשורת ההישגים של העלייה השנייה
שפת היום-יוםניצחון העברית
רגש לאומילהשתחרר מהשפעות זרות. המאבק ליכד את כל היישוב
חינוך עצמאימערכת חינוך עברית-ציונית, שקובעת בעצמה את התכנים
מוסדותבתי ספר, סמינרים למורים, הטכניון, ״בצלאל״, ותכנון האוניברסיטה העברית
סיכום

כיבוש השפה

כיבוש
השפה

אליעזר בן יהודה

עיתוניםמילוןמאמריםועד הלשוןעברית בעברית

מוסדות חינוך

״תורה ומלאכה״״חביב״הגימנסיה העברית ״הרצליה״

מלחמת השפות

מחאותהטכניון בחיפה ילמד בעברית
←רווחהבא →הקודם Fמסך מלא Mרשימת שקפים Hתוכן עניינים