מלחמת העצמאות · מאי - אוקטובר 1948
סרט · ״הכל אנשים״ עם מודי בר-און
הפרק עוקב אחרי דוד בן-גוריון וחבר מרעיו בארבעת הימים לפני שהקריא את מגילת העצמאות. מודי בר-און יוצא להתחקות אחר שלושה ימים דרמטיים בחיי האיש, שלושה ימים שבהם שכנע את עצמו בצדקתו, כפה את דעתו על חבריו באופן הדמוקרטי ביותר, והוביל מהלך שבשיאו הוכרזה מדינת ישראל.
המצב בשטח · מאי 1948
ישיבת מנהלת העם · 12 במאי 1948
מנהלת העם: 13 חברים, הרשות המבצעת בראשות בן-גוריון, מתוך מועצת העם בת 37 החברים
צבאי: מדינה תאפשר גיוס חובה, צבא סדיר, עלייה ורכישת נשק חוקית. שביתת נשק רק תאפשר לערבים להתחמש
מדיני: למלא את החלל השלטוני כשהבריטים עוזבים, ולקבוע עובדות בשטח
״עכשיו או לעולם לא״: לנצל את ההסכמה הנדירה של ארה״ב וברית המועצות, לפני שארה״ב תחזור בה
היישוב לא מוכן: יגאל ידין תיאר את המצב הקשה בחזית ואת המחסור החמור בנשק
פלישת צבאות ערב: גולדה מאיר דיווחה על פגישתה עם המלך עבדאללה ב-11 במאי. גם ירדן תפלוש
הלחץ האמריקאי: שר החוץ מרשל איים שארה״ב לא תכיר במדינה ותקפיא כספי סיוע. משה שרת הציג את הדרישה
יום שישי, ה׳ באייר תש״ח · 14 במאי 1948
בארבע אחר הצהריים, שמונה שעות לפני סיום המנדט, באולם מוזיאון תל אביב, קרא בן-גוריון את מגילת העצמאות, וחברי מועצת העם חתמו עליה
הקשיים בנוסח: הגבולות לא נכללו בהכרזה, והפשרה בשאלת הדת הייתה ״צור ישראל״. נקבע שם המדינה: ישראל
ההכרה: ארה״ב, ובעקבותיה ברית המועצות ומדינות נוספות. מנהלת העם הפכה לממשלה הזמנית, ומועצת העם למועצת המדינה הזמנית


26 במאי 1948 · פקודת צבא ההגנה לישראל
השם: ״צבא הגנה״, צבא מגן בלי כוונות תוקפניות, והמשך של ״ההגנה״, הכפוף למוסדות המדינה
למה עכשיו? מלחמה מסוג חדש מול צבאות סדירים, ריכוז הביטחון בידי רשות ממלכתית אחת ולא בידי מפלגות, וגיוס חובה במקום התנדבות
הפקודה: גיוס חובה במצב חירום. שבועת אמונים למדינה, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים. אסור להקים כוח מזוין מחוץ לצה״ל. שר הביטחון ממונה על הביצוע
״אני נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג את עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל...״מתוך נוסח השבועה

בן-גוריון מחליט
הגורם הצבאי-מקצועי: מדינה ריבונית צריכה צבא אחד, היררכי וממלכתי, ולא ״פרטיזנקה״. מול אויב חיצוני צריך קו אחד ופיקוד אחד
הגורם הפוליטי: למנוע השפעה של מפלגות על הצבא. האצ״ל והלח״י באופוזיציה, והפלמ״ח קשור למפ״ם, יריבת מפא״י של בן-גוריון
אי אמון: משקעי העבר, והאצ״ל פרץ למנשייה ביפו על דעת עצמו. מטה הפלמ״ח הורה לאנשיו לקיים רק פקודות שאישר
פגיעה ברמת צה״ל: מפקדי פלמ״ח רבים עזבו את הצבא באמצע המלחמה
קושי לקבל מרות לאומית אחרי שנים של עצמאות, חשדנות ויריבות בין הארגונים
ירושלים: ההכרזה לא חלה עליה, ושם המחתרות המשיכו לפעול. וההסכמים לא קבעו ענישה למי שלא ישתף פעולה
מקרה בוחן · יוני 1948
אוניית נשק של האצ״ל, עם כ-900 מתנדבים, מגיעה ימים ספורים אחרי הקמת צה״ל
לחצו על מקום במפה
פרשת אלטלנה · 20-22 ביוני 1948
20 ביוני, כפר ויתקין: האונייה מגיעה עם כ-930 עולים, וכ-5,000 רובים, 450 מקלעים וכ-4 מיליון כדורים. בגין דורש חלק מהנשק לאצ״ל בירושלים ולחטיבת האצ״ל בצה״ל
הממשלה, 20 ביוני: ״אי אפשר שיהיו שני צבאות ואי אפשר שתהיינה שתי מדינות״ (בן-גוריון). הממשלה מחליטה פה אחד לתת למטה סמכות לפעול
21 ביוני, האולטימטום: דן אבן, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, כיתר את החוף ודרש למסור מיד את הנשק לצה״ל, עם תשובה תוך 10 דקות. האצ״ל דחה, ובערב נפתחה אש
22 ביוני, תל אביב: האונייה עוגנת מול החוף, ואנשי אצ״ל עוזבים את יחידותיהם בצה״ל ומתרכזים בחוף. בן-גוריון מציב אולטימטום נוסף...

פרשת אלטלנה · 22 ביוני 1948
הדילמה המוסרית של בן-גוריון
צבא אחד, ממשלה אחת: ״אי אפשר שיהיו שני צבאות ואי אפשר שתהיינה שתי מדינות״
תקדים: אם האצ״ל יקבל נשק משלו, באמצע מלחמה, כל ארגון יוכל לעשות כך
אחרי ההפגזה: ״מבורך הוא התותח שהפציץ את האונייה הזאת״ (בן-גוריון, מועצת המדינה הזמנית)
יהודים יורים ביהודים: שלושה שבועות אחרי ההכרזה, בסכנה של מלחמת אחים
הנשק שאובד: רובים, מקלעים ותחמושת, שהמדינה הייתה זקוקה להם נואשות בזמן המלחמה
הקרע בעם: ״אנו לא נפתח באש. לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער״ (בגין, בשידור באותו לילה)
קטע מקור · יצחק רבין, אז קצין בפלמ״ח
״תגבורות של לוחמי אצ״ל זרמו אל החוף מן האונייה שבים ומכיוון תל אביב. נפתחה אש לעבר המטה. השבנו אש אל היורים... אצ״ל שלח פגז נגד טנקים ״פיאט״ לעבר מטה הפלמ״ח... עמוס חורב ואני עלינו לגג הבניין והשלכנו רימונים לעבר החוליות הפרושות על החוף. לאנשי אצ״ל היו נפגעים. אחד ממפקדי אצ״ל... צעק, ׳למה אתם יורים ביהודים?׳. השבתי לו, ׳כשיהודים יפסיקו לירות בנו, נפסיק לירות ביהודים׳.
יהודים יורים ביהודים. שעות ארוכות. יהודים נפגעים ונהרגים, מכדוריהם של יהודים אחרים...״יצחק רבין, פנקס שירות, כרך שביעי, עמ׳ 567
פרשת אלטלנה כמקרה בוחן
המסר של בן-גוריון: אין מקום במדינה מתוקנת לארגונים צבאיים פרטיים, והצבא אינו גוף פוליטי
כוחם של הארגונים: האצ״ל ייבא נשק כגוף נפרד אחרי שצה״ל כבר הוקם
על סף מלחמת אזרחים: הרוגים, פצועים ואובדן נשק חיוני באמצע מלחמה. רק הוראת בגין מנעה הסלמה
המחיר בכל הפרשה: 16 אנשי אצ״ל ו-3 חיילי צה״ל נהרגו, ועשרות נפצעו
אחרי הפרשה פורקו הגדודים המיוחדים של האצ״ל והלח״י, ואנשיהם פוזרו בין גדודי צה״ל


השלמת בניין צה״ל כצבא יחיד
ספטמבר 1948: אנשי הלח״י רצחו את מתווך האו״ם, שהציע לחלק מחדש את הארץ ולמסור את ירושלים לירדן. הממשלה פרסמה את ״הפקודה למניעת טרור״, והאצ״ל והלח״י פורקו סופית גם בירושלים
סתיו 1948: בן-גוריון ביטל את המפקדה הנפרדת והכפיף את חטיבות יפתח, הראל והנגב למטכ״ל. קשה יותר מאלטלנה, אבל לא אלים. הנימוקים: שוויון בפני החוק וצבא א-פוליטי. ב-1949 הוקם הנח״ל