מאפייני מלחמת העצמאות
״להיות או לחדול״
מלחמה קיומית: מלחמה על עצם ההקמה והקיום של המדינה. הערבים התנגדו להחלטת האו״ם, ואם ינצחו, לא תהיה מדינה. לכן היה צריך להגן על כל קרב, כל יישוב וכל דרך
אין הבחנה בין חזית לעורף: יהודים וערבים חיו בקרבה, וכל יישוב נלחם על קיומו כמוצב צבאי. קרבות התנהלו גם בערים המעורבות
נתוני פתיחה קשים, וניצחון במחיר כבד: כ-0 יהודים נהרגו, כאחוז אחד מהיישוב
מקום מרכזי בסכסוך הערבי-ישראלי: המלחמה קבעה את גבולות ישראל עד 1967, ויצרה את בעיית הפליטים הפלסטינים
״ראה, ישראל, אנו יוצאים למלחמה היום. לא מלחמת הרשות, שאנו בחרנו בה ובידנו לבטלה, אלא מלחמת החובה, שגורלנו כפה אותה עלינו״שלום יוסף שפירא, ״דבר״, 13.2.1948
מה קראו בעיתונים · נובמבר 1947 - מרץ 1948
כך נראתה המגננה בכותרות
15.12.194714 ממלווי שיירה לבן-שמן נפלו מידי חיילי הלגיון ו-9 נפצעו
31.12.1947טבח המוני בבתי הזיקוק בחיפה: 39 יהודים נרצחו ו-51 נפצעו
23.2.1948רצח המוני במרכז ירושלים היהודית: נהרגו 44 אנשים, נשים וטף, ונפצעו 88
לחצו על עיתון כדי להגדיל אותוכחלק מהתמודדות היישוב עם מתקפות הערבים
המענה של היישוב
שיירות ממוגנות: משאיות ואוטובוסים עם לוחות פלדה (״סנדוויצ׳ים״), ולוחמי הגנה מלווים. את הנשק הסתירו הנשים בבגדיהן, כי הבריטים לא ערכו חיפוש גופני על נשים
לא נוטשים אף נקודה: יישובים בוצרו, ופלמ״ח והגנה תגברו את היישובים המבודדים. עד סוף השלב הראשון לא נפל אף יישוב יהודי בהתקפה פלסטינית
למה מגננה? להוכיח לעולם שהחלטת האו״ם ניתנת לביצוע בלי תוקפנות, וגם בגלל מחסור בנשק ובלוחמים
מרץ 1948, החודש הקשה ביותר: שיירות הושמדו, ירושלים נותקה, והועלו באו״ם הצעות לחזור מתוכנית החלוקה ולהקים משטר נאמנות
