מלחמת העצמאות · 1949
האי רודוס · 1949
לתת תוקף להישגי המלחמה ולגבולות, לקלוט מאות אלפי עולים, ולעצור את מעגל הדמים (כ-1% מהיישוב נהרג)
חשש לאבד עוד שטחים, להבטיח את מה שבידיהן (ירדן ביהודה ושומרון), וחשש לשלטון בבית. וגם: צעד זמני, בלי הכרה
גבולות 1949
הגבולות שנקבעו בהסכמים, עד 1967. המדינה הערבית לא קמה, ושטחיה נקרעו
המפה סכמטית
לחצו על אזור במפה
היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים
מחנות הפליטים
30.11.1947 - 14.5.1948 · עד הפלישה
כלכלי: אי אפשר לעבד אדמות ולשווק תוצרת, מחסור בקמח ולחם, כיבוש נמלי יפו וחיפה, ופיטורים כשהבריטים עוזבים
עזיבת האליטות: משפחות אמידות ומשכילות עזבו ראשונות את הערים, וחוסר המנהיגות עודד גם את השכבות החלשות
השפעת המלחמה: פעולות תגמול ופיצוץ בתים, יישום תוכנית ד׳, ודיווחים סותרים על פגיעות בערבים, כמו בדיר יאסין
הנהגה מהוססת: הוועד הערבי העליון, הליגה והמפקדים המקומיים, שהתפרשו כעידוד לבריחה. ערביי חיפה עזבו אף שההנהגה היהודית ניסתה להשאירם

מ-15 במאי 1948 · העזיבה הוכפלה
המדיניות: לא למנוע את הבריחה, ולא לאפשר לבורחים לחזור
לחצו על מקום במפה
הבעיה שנשארה
ביטחון ורוב יהודי במדינה
חילופי אוכלוסין: הפליטות מול עליית היהודים מארצות ערב, ובתי הפליטים שיכנו עולים
האחריות על הערבים: ״בעיית הפליטים היא תוצאה של המדיניות של הערבים״ (אבא אבן)
שיבת הפליטים כתנאי לשלום
הנצחת הבעיה: לא שילבו את הפליטים בארצותיהן, כדי ללחוץ על ישראל
״הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי... בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים״החלטה 194 של עצרת האו״ם, דצמבר 1948