משאלת ארץ ישראל באו״ם ועד החלטה 181 בנובמבר 1947
חלק 1 · פברואר 1947
ציר הזמן
הבריטים עוצרים את מנהיגי היישוב, אבל המאבק לא נעצר
91 הרוגים, וזעזוע עמוק בבריטניה
בריטניה מגיעה למסקנה שארץ ישראל מסבכת אותה, ומעבירה את ״הבעיה״ לאו״ם
העצרת הכללית מתכנסת, ומחליטה להקים ועדת חקירה
שיקולי בריטניה
נזקי המאבק והמחתרות: פעולות תנועת המרי והמחתרות גרמו לבריטים נזקים חומריים וכלכליים כבדים, ופיצוץ מלון המלך דוד יצר זעזוע עמוק
לחץ דעת הקהל הבינלאומית: ביקורת קשה בעולם ובבריטניה על המדיניות האנטי-ציונית, ועל היחס לניצולי השואה ולמעפילים
היחסים עם ארה״ב: בריטניה נזקקה לסיוע כספי מארה״ב כדי לשלם את חובותיה, ולכן נמנעה מלהגביר את המתח איתה. הנשיא טרומן לחץ להעלות לארץ 100,000 עקורים


שיקולי בריטניה
המשבר הכלכלי: אחרי מלחמת העולם השנייה נדרשה בריטניה לשקם את נזקי המלחמה, והחזקת צבא ומשטרה גדולים בארץ ישראל הכבידה מאוד על התקציב
לחץ הציבור והאופוזיציה: העיתונות והציבור הבריטי דרשו להחזיר את החיילים הביתה, ולא לסכן את חייהם
המסקנה: בפברואר 1947 החליטה בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל להכרעת האו״ם
חלק 2
1945-1990
תחרות בין שתי מעצמות-העל על אזורי השפעה בעולם. ״קרה״, כי לא הייתה מלחמה של ממש בין חיילים אמריקאים לסובייטים
לחצו על אזור במפה

מאי 1947 · נאום גרומיקו
״יהיה זה בלתי צודק, אם לא נאפשר לעם היהודי לממש את שאיפתו להקים מדינה משלו״
סילוק בריטניה מהמזרח התיכון, והרחבת ההשפעה הסובייטית באזור
פילוג במערב: לסכסך בין בריטניה, שרצתה להישאר, לבין ארה״ב, שתמכה בסיום המנדט
זיקה אידיאולוגית: התקווה שהמדינה היהודית, בהנהגת מפלגות פועלים סוציאליסטיות, תצטרף לגוש המזרחי

הנשיא טרומן
שיקול מוסרי ודעת קהל: הזעזוע מזוועות השואה, והצורך הדחוף לפתור את בעיית העקורים באירופה
שיקול פוליטי-פנימי: לקראת הבחירות של 1948, טרומן נזקק לתמיכה הפוליטית והכספית של יהודי ארה״ב
הוא חשש שתמיכה בחלוקה תפגע ביחסים עם מדינות ערב ובעורק הנפט, ותחייב לשלוח חיילים אמריקאים להגן על המדינה הצעירה
משמעות ״הנס״
הפעם היחידה במלחמה הקרה ששתי מעצמות-העל תמכו יחד באותה הצעה, כל אחת מתוך האינטרסים שלה
חלק 3 · מאי-אוגוסט 1947
UNSCOP · United Nations Special Committee on Palestine
הוועדה הוקמה במאי 1947 מנציגי 11 מדינות ניטרליות, בלי המעצמות, לפי גיוון גיאוגרפי
לחצו על מדינה במפה
קיץ 1947
גביית עדויות: מנציגי היישוב, מפקידים בריטים ומממשלות ערב. מנהיגי הערבים בארץ סירבו להיפגש עם הוועדה
סיורים: ביישובים בארץ, ובמחנות העקורים באירופה
התרשמות בלתי אמצעית: מפרשת ״אקסודוס״, שקרתה בזמן שהוועדה הייתה בארץ, וממפעל ההתיישבות, כמו 11 הנקודות בנגב

אוגוסט 1947
מדינה פדרלית אחת, עם אוטונומיה ליהודים ולערבים
חלק 4 · החלטה 181
גיוס כל קול
למשל על ליבריה: איום בפגיעה בייצוא הגומי שלה
למשל אלמנתו של אורד וינגייט, מול שליט אתיופיה
לחץ של יהודי ארה״ב, ושל ד״ר חיים ויצמן על הנשיא טרומן, לגייס מדינות נוספות

יותר משליש מ-57 חברות האו״ם. מתוך 20 מדינות:
החלטה 181 · כ״ט בנובמבר 1947
סיום המנדט, ופינוי הצבא הבריטי עד 1 באוגוסט 1948
שתי מדינות, עם תקופת מעבר ואיחוד כלכלי
גישה חופשית למקומות הקדושים
לחצו על אזור במפה. המפה סכמטית
לייק סקסס, ניו יורק · 29 בנובמבר 1947
הושג הרוב הנדרש של שני שלישים. בעולם היו אז רק 57 חברות באו״ם
חלק 5
יהודים, ערבים ובריטים

הודיעה שלא תתערב ולא תכשיל את ההחלטה, אך גם לא תסייע ליישומה. קבעה את פינויה למאי-אוגוסט 1948, ובפועל העבירה לעיתים בסיסים לידי הערבים

שמחה וחגיגות ברחובות, לצד חשש כבד ממלחמה. בן-גוריון קיבל את ההחלטה ברגשות מעורבים: הוויתור הטריטוריאלי, והסכנה המיידית

דחייה מוחלטת, שביתה ומאבק מזוין. כבר למחרת, 30 בנובמבר 1947, נפתחו התקפות על תחבורה ויישובים יהודיים: שלב א׳ של מלחמת העצמאות