תשתית הבית הלאומי והיערכות למאבק
העבירו את העכבר על אריח כדי להפוך אותו, ובחרו נושא
1המנדט הבריטי
הקמת המנדט, תרומת הבריטים לפיתוח הארץ, והספרים הלבנים
3 נושאים
2מוסדות היישוב
הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי ואסיפת הנבחרים
3 נושאים
3כלכלה, חברה ותרבות
התיישבות, משק יצרני, השפה העברית והחינוך
3 נושאים
4המתח היהודי-ערבי והביטחון
המאורעות, ההגנה, האצ״ל, הלח״י והפלמ״ח
4 נושאים
5מלחמת העולם השנייה
היערכות היישוב והתנועה הציונית, 1939-1945
4 נושאים
תשתית
הבית הלאומי
והיערכות למאבק, 1920-1945: התשתית שעליה קמה ״המדינה בדרך״
חלק 1
המנדט הבריטי
בארץ ישראל
- הקמת המנדט והתחייבויות בריטניה
- תרומת השלטון הבריטי לפיתוח הארץ
- מדיניות משתנה: הספרים הלבנים
1
הקמת המנדט
מהו מנדט?
מנדטMandate
=
ייפוי כוחאישור לשלוט
חבר הלאומים, הגוף שקדם לאו״ם, נתן לבריטניה ייפוי כוח לשלוט בארץ ישראל, כדי להכין אותה ולפתח אותה בשם הקהילה הבינלאומית.
הקמת המנדט
מהכיבוש לכתב המנדט
1917הצהרת בלפור
בריטניה מבטיחה בית לאומי לעם היהודי
בארץ ישראל
1917הכיבוש
הצבא הבריטי כובש את ירושלים בדצמבר, ואת כל הארץ עד קיץ 1918
1920ועידת סן רמו
המעצמות מחליטות למסור את המנדט על ארץ ישראל לבריטניה
1922כתב המנדט
חבר הלאומים מאשר את המנדט (24 ביולי 1922), והצהרת בלפור נכללת בו
התחייבויות בריטניה בכתב המנדט
- להקים בית לאומי לעם היהודי
- לאפשר עלייה ולעודד התיישבות
- להכיר בסוכנות יהודית שתייצג את היהודים
- לשמור על זכויות כל התושבים
מערכת יחסים שברירית
יהודים, ערבים
ובריטים
בראשית שנות העשרים חיו בארץ, תחת שלטון המנדט:
בין שלושת קודקודי המשולש התפתחה מערכת יחסים שברירית ורגישה, וכל צד ביקש לשרת את האינטרסים של קבוצתו.
הבריטיםשליטה באזור אסטרטגי (הדרך לתעלת סואץ ולהודו), שקט בארץ, ויחסים טובים עם העולם הערבי
היהודיםהקמת בית לאומי: עלייה, התיישבות ורכישת קרקעות
הערביםעצירת המפעל הציוני: הפסקת העלייה ומכירת הקרקעות, ועצמאות ברוב ערבי
תרומת הבריטים
תרומת השלטון הבריטי לפיתוח הארץ
השלטון הבריטי הביא לארץ תשתיות ומערכות מודרניות
כבישים ורכבות
סלילת כבישים ופיתוח מסילות הברזל בין חלקי הארץ
נמל חיפה
נמל מודרני, שנחנך ב-1933 והפך לנמל הראשי של הארץ
רשת חשמל
בזיכיון בריטי לחברת החשמל של פנחס רוטנברג, ותחנת נהריים (1932)
אדמיניסטרציה
מערכת שלטון ומנהל מסודרת
משפט
מערכת חוקים ובתי משפט מודרניים
בריאות
שירותי בריאות מודרניים
מדיניות משתנה
מאורעות, ואחריהם מדיניות
אחרי כל גל של לחץ וטרור ערבי שינתה בריטניה את מדיניותה, ונסוגה מההבטחות
מאורעות
מדיניות בריטית
1920-1921מאורעות תר״פ-תרפ״א
1922הספר הלבן הראשון (צ׳רצ׳יל)
1929מאורעות תרפ״ט
1930הספר הלבן השני (פספילד)
1936-1939המרד הערבי הגדול (תרצ״ו-תרצ״ט)
1939הספר הלבן השלישי (מקדונלד)
הספרים הלבנים
מדיניות הספרים הלבנים
ספר לבן: מסמך שפירט את עקרונות המדיניות הבריטית בארץ ישראל כלפי היהודים והערבים. הוא עודכן לפי המצב בארץ ובעולם.
אחרי מאורעות תר״פ-תרפ״א
1922הספר הלבן של צ׳רצ׳יל
- בריטניה ממשיכה לתמוך בהצהרת בלפור
- הבית הלאומי יוקם בארץ ישראל, ולא בכל שטחה
- העלייה לפי כושר הקליטה הכלכלי של הארץ
אחרי מאורעות תרפ״ט
1930הספר הלבן של פספילד
- הגבלת העלייה לפי מצב התעסוקה
- הגבלת מכירת קרקעות ליהודים
- בוטל למעשה באיגרת מקדונלד (1931), אחרי מחאת התנועה הציונית
אחרי מאורעות תרצ״ו-תרצ״ט
1939הספר הלבן של מקדונלד
- הגבלה חמורה של העלייה
- איסור על רכישת קרקעות ברוב שטח הארץ
- מדינה בתוך 10 שנים, ברוב ערבי
הספר הלבן של מקדונלד
הספר הלבן השלישי, 1939
פורסם ב-17 במאי 1939, על רקע מאורעות תרצ״ו-תרצ״ט. ביישוב כינו אותו ״ספר המעל״ או ״הספר השחור״.
0
עולים בלבד, בחמש שנים10,000 בכל שנה, ועוד 25,000 פליטים
ואחר כך?
עלייה רק בהסכמת הערביםלערבים ניתנה זכות וטו על העלייה
0%
משטח הארץ בלבדפתוח לרכישת קרקעות בידי יהודים
0 שנים
ואז מדינה אחתשבה רוב ערבי
״בריטים החוצה, בוז לספר הלבן״
יישום הספר הלבן
חוק הקרקעות, 1940
שנה אחרי הספר הלבן פרסם הנציב העליון את ״חוק הקרקעות״ (28 בפברואר 1940). הארץ חולקה לשלושה אזורים, ובכל אזור נקבע אם יהודים רשאים לקנות בו קרקע.
אזור א: מכירה ליהודים אסורהרוב שטח הארץ
אזור ב: מכירה מוגבלתרק באישור הנציב העליון
האזור החופשיכ-5% משטח הארץ
לחצו על אזור או על עיר במפה
המפה סכמטית: גבולות האזורים משורטטים בקירוב.
שאלה לדיון
למה הספר הלבן השלישי היה החמור ביותר?
1העיתוי: שערי הארץ ננעלו ערב מלחמת העולם השנייה, דווקא כשיהודי אירופה היו בסכנה הגדולה ביותר
2וטו ערבי: אחרי חמש שנים, כל עלייה נוספת תלויה בהסכמת הערבים
3הקרקעות: ההתיישבות נחסמה ברוב שטח הארץ (חוק הקרקעות, 1940)
4סוף הבית הלאומי: מדינה ברוב ערבי. בריטניה נסוגה למעשה מהצהרת בלפור ומכתב המנדט
חלק 2
מוסדות היישוב
והתנועה הציונית
- מוסדות ההנהגה והניהול העצמי
- משמעות הניסיון השלטוני: ״מדינה בדרך״
2
מושג
״מדינה בדרך״
היישוב היהודי בנה לעצמו מוסדות הנהגה וניהול עצמי עוד לפני שהייתה לו מדינה. הוא ניהל בעצמו כמעט את כל ענייניו, ולכן כונה ״מדינה בדרך״.
היישוב היהודי גדל:
0תחילת שנות העשרים
01930
01947
מוסדות ההנהגה
מי ניהל את היישוב?
התנועה הציונית העולמית
הסוכנות היהודיתהזרוע המבצעת והמדינית של התנועה הציונית · בראשה דוד בן-גוריון
ייצוג מדיני מול בריטניה והעולם, עלייה, התיישבות ורכישת קרקעות
היישוב היהודי בארץ ישראל
אסיפת הנבחריםהפרלמנט של היישוב היהודי
נבחרה בבחירות בקרב היהודים בארץ, ובחרה את הוועד הלאומי
הוועד הלאומיניהול ענייני הפנים
חינוך, בריאות, סעד ומשפט
משמעות הניסיון השלטוני
השלד של מדינת ישראל
המוסדות של היישוב העניקו לו עצמאות ניהולית כמעט מלאה, ובשנת 1948 הם הפכו למבנה השלטוני של המדינה
היישובאפריל 194814 במאי 1948
אסיפת הנבחרים
מועצת העם0 חברים
מועצת המדינה הזמניתהגוף המחוקק, לפני הכנסת
הסוכנות היהודית והוועד הלאומי
מנהלת העם0 חברים, בראשות בן-גוריון
הממשלה הזמניתהרשות המבצעת
סיכום החלק
למה כונה היישוב ״מדינה בדרך״?
1מוסדות נבחרים: לפרלמנט של היישוב נבחרו נציגים בבחירות
2ניהול עצמי: היישוב ניהל בעצמו את החינוך, הבריאות, הסעד והמשפט
3ייצוג מדיני: הסוכנות היהודית ייצגה את העם היהודי מול בריטניה והעולם
4שלד מוכן: ב-1948 הפכו המוסדות האלה למוסדות המדינה
חלק 3
מסגרות כלכליות,
חברתיות ותרבותיות
- התיישבות ופריסה גיאוגרפית
- עצמאות כלכלית ומשק יצרני
- גיבוש חברתי ותרבותי
3
התיישבות
התיישבות ופריסה גיאוגרפית
היישוב הקים דגמי התיישבות ייחודיים, ופרס אותם באזורי מפתח בארץ: מישור החוף, העמקים והגליל
העיר העברית הראשונהתל אביב, 1909
הקבוצה והקיבוץדגניה, עין חרוד
מושב העובדיםנהלל
מוסדות ההשכלה הגבוהההטכניון, האוניברסיטה העברית
לחצו על מקום במפה
התיישבות
שלושה דגמי התיישבות
הקיבוץ
דגניה, 1910: ״אם הקבוצות״
- שיתוף מלא ברכוש ובעבודה
- שוויון בין החברים
- עבודה עצמית, בלי שכירים
המושב
נהלל, 1921: מושב העובדים הראשון
- לכל משפחה משק משלה
- שיווק, קנייה ושירותים משותפים
- עזרה הדדית בין המשקים
העיר העברית
תל אביב, 1909: העיר העברית הראשונה
- הוקמה ליד יפו כשכונה עברית
- מרכז של מסחר, תעשייה ותרבות
- עירייה עברית שניהלה את עצמה
כלכלה
עצמאות כלכלית ומשק יצרני
היישוב בנה משק יצרני משלו, שלא היה תלוי בכלכלה הערבית או בשלטון הבריטי
חקלאות מתקדמת
ייבוש ביצות, השקיה ומטעים, ובהם פרדסי הדרים לייצוא
תעשייה
מפעלים ותשתיות, כמו תחנת הכוח בנהריים ומפעל האשלג בים המלח
בנקאות
בנק אנגלו-פלשתינה, הבנק של התנועה הציונית, שמימן את פיתוח היישוב
כלכלה וחברה
ההסתדרות הכללית, 1920
ארגון העובדים של היישוב. היא לא רק ייצגה את העובדים, אלא הקימה ומימנה בעצמה מפעלים ושירותים
ההסתדרות
תעסוקהעבודה לעולים ולפועלים
קופת חוליםשירותי בריאות לחברים
מפעלים כלכלייםחברות בנייה ושיווק של ההסתדרות
חברה ותרבות
גיבוש חברתי ותרבותי
עולים מארצות רבות הפכו לחברה אחת, סביב שפה, חינוך ותרבות משותפים
החייאת השפה העברית
העברית הפכה לשפת הדיבור, הלימוד והעיתונות, ובמנדט הייתה שפה רשמית לצד האנגלית והערבית
מערכת חינוך לאומית
בתי ספר עבריים בניהול היישוב עצמו, מגן הילדים ועד בתי הספר התיכוניים
אקדמיה ותרבות
הטכניון בחיפה (1924), האוניברסיטה העברית בירושלים (1925), ותיאטרון, ספרות ומוזיקה בעברית
חלק 4
המתח היהודי-ערבי
והיערכות היישוב
- ההתנגשות הלאומית והמאורעות
- ההגנה: מ״הבלגה״ ל״יציאה מחוץ לגדר״
- ארגוני הפורשים: האצ״ל והלח״י
- הפלמ״ח
4
ההתנגשות הלאומית
המאורעות
שלושה גלים של אלימות ערבית, שהיו ניסיון להפסיק את בניית הבית הלאומי
מאורעות תר״פ-תרפ״א1920-1921
מאורעות תרפ״ט1929
המרד הערבי הגדול1936-1939, בכל הארץ
התגובה: ״חומה ומגדל״יישובים שקמו ביום אחד
לחצו על מקום במפה
ההתנגשות הלאומית
שלושה גלים של מאורעות
1920-1921מאורעות תר״פ-תרפ״א
0יהודים נהרגו ביפו ובסביבתה
הלקח: אי אפשר לסמוך על הבריטים בהגנה. ב-1920 קמה ״ההגנה״
1929מאורעות תרפ״ט
0יהודים נרצחו בכל הארץ
הטבח בחברון ובצפת. המחלוקת על הכותל המערבי הציתה את המאורעות
1936-1939המרד הערבי הגדול
שביתה וטרורנגד היהודים ונגד הבריטים
המרד הוביל לספר הלבן השלישי, ולמפנה במדיניות הבריטית
דוד בן-גוריון
ארגוני המגן
״ההגנה״, 1920
הכוח הצבאי המרכזי של היישוב, כפוף להנהגה הלאומית המאורגנת (הסוכנות היהודית, בראשות דוד בן-גוריון)
הארגון הגדול ביותר: כ-0 חברים
המטרה: להגן על היישובים, וללחוץ על בריטניה בדרך מדינית וצבאית לשנות את מדיניותה
התפיסה של ״ההגנה״
מ״הבלגה״ ל״יציאה מחוץ לגדר״
״הבלגה״
שמירה על היישובים מבפנים, בלי פעולות תגמול נגד האוכלוסייה הערבית
למה? לשמור על טוהר הנשק ועל שיתוף הפעולה עם הבריטים״יציאה מחוץ לגדר״
הגנה פעילה: מארבים ופשיטות על הכנופיות, מחוץ לגדר היישוב
בזמן המרד הערבי הגדול (1936-1939)
ארגוני הפורשים
האצ״ל והלח״י
שני ארגונים שפרשו, ודגלו בקו לוחמני ועצמאי מול הערבים והבריטים
השוואה
שלושת הארגונים במספרים
רוב היישוב תמך בהנהגה המאורגנת ובארגון שלה, ״ההגנה״. ארגוני הפורשים היו קטנים מאוד, אך פעלו באופן עצמאי.
הכוח המגויס
הפלמ״ח, 1941
פלמ״חפלוגות המחץ
=
הזרוע הצבאית של ההגנהכוח סדיר, מגויס ומאומן
הפלמ״ח הוקם ב-1941, בסיוע הבריטים, כדי להיערך לאפשרות שהצבא הנאצי יכבוש את ארץ ישראל. בשורותיו היו כאלפיים לוחמים.
חלק 5
היישוב במלחמת
העולם השנייה
- מדיניות בן-גוריון
- שיתוף פעולה צבאי עם בריטניה
- היערכות להגנת הארץ
- המשך המאבק המדיני והאזרחי
5
דילמה: בריטניה כאויב וכבת ברית
מדיניות בן-גוריון
נלחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה,
ונלחם בנאצים כאילו אין ספר לבן
נגד בריטניה
מאבק בספר הלבן: העפלה והתיישבות, למרות האיסורים
לצד בריטניה
מלחמה בגרמניה הנאצית: התנדבות לצבא הבריטי
שיתוף פעולה צבאי
מתנדבים לצבא הבריטי
0
מתנדביםבני היישוב התנדבו לצבא הבריטי במלחמה
הבריגדה היהודיתיחידה יהודית בצבא הבריטי, עם דגל משלה. הוקמה ב-1944 ולחמה באיטליה
למה זה היה חשוב?המתנדבים צברו ניסיון צבאי ופיקודי יקר ערך, שישמש אחר כך את צה״ל
היערכות להגנת הארץ
האיום הנאצי מתקרב
ב-1941-1942 נשקפה סכנה שהצבא הנאצי יגיע לארץ ישראל, מצפון ומדרום
סוריה ולבנון בידי וישיעד יוני 1941
רומל באל-עלמייןקיץ 1942
״מצדה על הכרמל״תוכנית ההגנה למקרה פלישה
לחצו על מקום במפה
נגד הספר הלבן
המשך המאבק המדיני והאזרחי
״המוסד לעלייה ב׳״
הוקם ב-1939 בידי ההגנה, כדי לארגן עלייה בלתי חוקית, ״העפלה״, למרות מכסות הספר הלבן
התיישבות
הקמת יישובים חדשים, גם באזורים שחוק הקרקעות סגר בפני יהודים
מאבק מדיני
ההנהגה הציונית המשיכה לדרוש לבטל את הספר הלבן ולפתוח את שערי הארץ
סיכום הפרק
מהתשתית אל המאבק
בסוף מלחמת העולם השנייה היה בידי היישוב כל מה שמדינה צריכה, חוץ מריבונות
מוסדותהנהגה נבחרת וניהול עצמי
התיישבות ומשקפריסה בארץ וכלכלה עצמאית
חברה ותרבותעברית, חינוך ואקדמיה
כוח צבאיההגנה, הפלמ״ח והמתנדבים
מכאן יצא היישוב למאבק להקמת המדינה, 1945-1949
