העפלה
והתיישבות

המאבק המדיני-אזרחי של ההגנה, 1945-1947: לשבור את הספר הלבן, בלי אלימות

חלק 1 · רקע חיוני

שארית
הפליטה

  1. הניצולים ומחנות העקורים
  2. תנועת ״הבריחה״
1

מאי 1945 · אחרי כניעת גרמניה

״שארית הפליטה״

״וישלחני אלוהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה״(בראשית מ״ה, ז)

מי היו? היהודים שניצלו מההשמדה: יהודים שיצאו ממחבוא או מזהות נוצרית שאולה, לוחמי הגטאות והפרטיזנים, משוחררי מחנות הריכוז, ויהודים שחזרו מברית המועצות

לאן? לרובם לא היה לאן לחזור. הם נדדו באירופה וחיפשו את משפחותיהם, ורבים נשארו במחנות הריכוז, שהפכו ל״מחנות עקורים״

ניצולים אחרי המלחמה
ניצולים אחרי המלחמה
ניצולים במחנה

אחרי המלחמה · באירופה

תנועת ״הבריחה״

1

התחילה מחברי תנועות הנוער שנותרו בחיים אחרי המלחמה

2

הם התחברו לאנשי המוסד לעלייה ב׳ ולאנשי הבריגדה היהודית

3

יחד העבירו עשרות אלפי יהודים לחופי איטליה וצרפת, בדרך לארץ ישראל

אבל בארץ ישראל שלט עדיין הספר הלבן של 1939: לכל היותר 75,000 עולים בחמש שנים, וההמשך מותנה בהסכמת הערבים

חלק 2

ההעפלה

  1. המטרות והמוסד לעלייה ב׳
  2. הקשיים
  3. לה-ספציה, תגובת בריטניה ואקסודוס
2

מושג מפתח

העפלהעלייה בלתי חוקית
·
מעפיליםהעולים הבלתי חוקיים

מטרות ההעפלה

הצלת פליטים

להעלות את ניצולי השואה מאירופה, בניגוד לגזירות ״הספר הלבן״

חיזוק דמוגרפי

להגדיל את מספר היהודים בארץ, לקראת העימות העתידי

לחץ מדיני ובינלאומי

לחשוף את מצוקת העקורים, לקשור את בעיית הפליטים לשאלת ארץ ישראל, ולהציג את אטימות השלטון הבריטי

ההתארגנות

״המוסד לעלייה ב׳״

נוסד ב-1939, כשלוחה של ההגנה, וטיפל בכל ענייני הפליטים שרצו לבוא לארץ. מרכזו היה בפריז

0

אוניות רכש וצייד המוסד בשנות המאבק, והן ערכו 65 מסעות לארץ

בראשו עמד שאול מאירוב (אביגור)

שאול אביגור
שאול אביגור

המוסד לעלייה ב׳ · הקשיים בדרך

מסע של אוניית מעפילים

איטליהיווןטורקיהמצריםלובהים התיכוןחיפהתל אביב 1 2 3 4

1בנמל היציאהנמל בדרום איטליה

  • רכישת ספינה: אוניית משא ישנה, ושיפוץ שלה ללינה, מזון, מים ותברואה
  • שמירה על סודיות, והתחמקות מהשלטונות ומהבריטים
  • תשלום לאנשי הצוות, ולקברניטים זרים
  • לקבץ את העולים מ״חוות ההכשרה״, ולהעלות אותם בזמן ובשעה, בלי להתגלות

2בלב יםימים ארוכים של הפלגה

  • מזג האוויר: סערות. אוניית ״רפיח״ נקלעה לסערה, ומעפילים נהרגו
  • אוכל ומים למאות אנשים, בצפיפות קשה
  • התמודדות עם מחלות, בלי תנאים רפואיים

3קרוב לחופי הארץהמצור הבריטי

  • התחמקות מהרדאר ומהמטוסים, ומספינות בריטיות שמחפשות מעפילים
  • קשר עם הארץ: ״הגדעונים״, אלחוטאי המוסד, מתאמים את ההגעה
  • אונייה שנתפסת: המעפילים מגורשים לקפריסין

4ההגעה לחוףלאן הולכים מכאן?

  • ההורדה: בסירות, ובלילה, לחוף שנקבע מראש
  • פיזור מהיר של המעפילים ביישובים, והסתרתם מהבריטים
  • קליטה בארץ: מגורים, עבודה, ושפה חדשה

ההעפלה על המפה · שלב 1 מתוך 3

לה-ספציה

פרשת לה-ספציהאביב 1946

לחצו על מקום במפה

איטליהצרפתגרמניהספרדיווןטורקיהמצריםהים התיכוןחיפהמרסיירומאלה-ספציה

אביב 1946 · איטליה

פרשת לה-ספציה

1

שתי אוניות מעפילים, ״דב הוז״ ו״אליהו גולומב״, עם כ-1,000 פליטים יהודים, עוכבו בנמל לה-ספציה. בלחץ בריטי, האיטלקים לא אפשרו להן לצאת

2

המעפילים פתחו בשביתת רעב, והודיעו שהאונייה ממולכדת. הנהגת היישוב הצטרפה לשביתה, והעולם כולו שמע על זכותם לעלות לארץ

3

אחרי שלושה ימים, ולחץ מאירופה, מארה״ב ומבריטניה עצמה, נאלץ בווין לוותר. האוניות הפליגו לארץ ב-8 במאי 1946

הצלחה מרשימה למדיניות הציונית

שלט שביתת הרעב בלה-ספציה
״שביתת רעב של 1,014 איש״

ההעפלה על המפה · שלב 2 מתוך 3

הגירוש לקפריסין

פרשת לה-ספציהאביב 1946
הגירוש לקפריסיןמאוגוסט 1946

לחצו על מקום במפה

איטליהצרפתגרמניהספרדיווןטורקיהמצריםהים התיכוןחיפהמרסיירומאלה-ספציהקפריסין: מחנות המעצר

המצור הבריטי

תגובת בריטניה להעפלה

סיירת בריטית

מצור ימי

הגברת הסיורים בים ובאוויר, רדארים, ורדיפת הספינות כבר בלב ים

אוניית גירוש

הגירוש לקפריסין

מאוגוסט 1946 נעצרו המעפילים ונשלחו למחנות מעצר בקפריסין, ולא הורשו לרדת בחופי הארץ

אוניית המעפילים ״ווינגייט״ אחרי תפיסתה

הגירוש לאירופה

כדי להרתיע, הוחזרו מעפילים ישר לנמלי המוצא באירופה

ההעפלה על המפה · שלב 3 מתוך 3

״אקסודוס״

פרשת לה-ספציהאביב 1946
הגירוש לקפריסיןמאוגוסט 1946
״אקסודוס״: מסט לחיפה, ובחזרה להמבורגיולי-ספטמבר 1947

לחצו על מקום במפה

איטליהצרפתגרמניהספרדיווןטורקיהמצריםהים התיכוןחיפהמרסיירומאלה-ספציהקפריסין: מחנות המעצרסטחיפה: הקרב על האונייהפור-דה-בוקהמבורג

יולי 1947 · ״יציאת אירופה תש״ז״

פרשת ״אקסודוס״

0

ויותר ניצולי שואה הפליגו מצרפת. הצרפתים אסרו את ההפלגה, אבל האונייה נמלטה מהנמל

2

ספינות מלחמה בריטיות ליוו אותה עד חופי הארץ, והשתלטו עליה בלב ים. נהרגו שני מעפילים ואיש צוות, ורבים נפצעו

3

המעפילים הועלו בחיפה על אוניות גירוש לצרפת. הם סירבו לרדת ושבתו רעב, והאוניות הפליגו להמבורג שבגרמניה, שם הורדו בכוח

אוניית אקסודוס בנמל חיפה
״אקסודוס״ אחרי הקרב, בנמל חיפה

חשיבות הפרשה

הסמל של מפעל ההעפלה

במשך שבועות עקבה התקשורת הבינלאומית בהזדהות אחר גורל המעפילים

ועדת אונסקו״פ של האו״ם נחשפה לאירועים, והמלצותיה הושפעו מהם

התנועה הציונית והמעפילים זכו לאהדת דעת הקהל בעולם

אחרי ״אקסודוס״ הפסיקו הבריטים להחזיר מעפילים לאירופה, והמשיכו לשלוח אותם לקפריסין. ההעפלה נמשכה

כרוז: הוכרז יום צום
כרוז: ״הוכרז יום צום״, אוגוסט 1947

סיכום · מסוף מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה

ההעפלה במספרים

0מעפיליםהגיעו ב-66 אוניות של המוסד לעלייה ב׳
0נתפסווהועברו למחנות מעצר, בעיקר בקפריסין
0נשארו בארץבלי שהבריטים תפסו אותם

חלק 3

ההתיישבות

  1. המטרות
  2. פרשת ביריה
  3. 11 הנקודות בנגב, וצינור המים
  4. ההשפעה המדינית
3

ההתיישבות כמעצבת גבולות

מטרות ההתיישבות

עקיפת חוק הקרקעות (1940): להרחיב את האחיזה והבעלות היהודית גם באזורים שנאסרו לרכישה

קביעת גבולות המדינה: פריסת היישובים היא שתעצב את מפת הגבולות העתידית

ביטחון וכלכלה: יישובים סמוכים שמגינים זה על זה, ומשק יצרני

איפה אסור היה להתיישב? חוק הקרקעות, 1940

אסור: רכישת קרקע והקמת יישוביםכ-65% משטח הארץ
מוגבל: רק באישור הנציב העליוןכ-30%
מותר: אזור חופשיכ-5%
ובכל זאת: ביריה ו-11 הנקודותהוקמו באזור האסור

לחצו על אזור, עיר או יישוב במפה. המפה סכמטית

הים התיכוןהגלילהשומרוןיהודההנגבירושליםתל אביבחיפהעזהבאר שבעשכםחברוןטבריהצפתביריהקדמהגלאוןשובלבאריתקומהכפר דרוםמשמר הנגבניריםאוריםחצריםנבטים

ההתיישבות על המפה

ביריה

בגליל, ליד צפת. לחצו כדי לראות את המקום על המפה

פרשת ביריהמרץ 1946

לחצו על מקום במפה

הים התיכוןהגלילהשומרוןיהודהחיפהירושליםתל אביבצפתביריה

עמידה אזרחית מול הבריטים

פרשת ביריה

8.1.1945קם

המחלקה הדתית של הפלמ״ח מקימה מצודה על אדמת ביריה, ליד צפת

28.2.1946בסכנה

הבריטים עורכים חיפוש, מוצאים נשק ועוצרים את המתיישבים

5.3.1946פונה

הבריטים מורידים את היישוב מהקרקע, ומחזיקים בשטח

14.3.1946קם מחדש

כ-3,000 בני נוער מתנועות הנוער עולים, נוטעים עצים ומקימים את ״ביריה ב׳״

15.3.1946שוב

הבריטים מפנים, ובאותו לילה עולים מאות מצפת ומהסביבה ומקימים את ״ביריה ג׳״

17.3.1946נשאר!

הבריטים מסכימים להשאיר את היישוב. הנחישות האזרחית ניצחה

היישוב: עוד לא קםהיישוב קםהיישוב בסכנההיישוב פונההיישוב קם מחדשפונה, וקם שוב באותו לילההיישוב נשאר!
מגדל המים: Birya belongs to us
״Birya Belongs to Us״
ביריה

הנגב על המפה · שלב 1 מתוך 2

11 הנקודות בנגב

רוב הנגב היה אסור לרכישת קרקעות ליהודים. בזמן המלחמה הוקמו בו שלושה ״מצפים״, ואז בא מבצע עצום

שלושת המצפים1943
11 הנקודות, בלילה אחדמוצאי יום כיפור, אוקטובר 1946

לחצו על נקודה במפה

הים התיכוןהנגבעזהבאר שבעחברוןגבולותרביביםבית אשלקדמהגלאוןשובלבאריתקומהכפר דרוםמשמר הנגבניריםאוריםחצריםנבטים

מוצאי יום כיפור תש״ז · 5-6 באוקטובר 1946

11 נקודות בלילה אחד

0

איש השתתפו בעלייה לקרקע, ויותר מ-300 משאיות. הכול נעשה בחשאי

0

נקודות קמו עד הבוקר, בשטח שנאסר לרכישה. בכל אחת צריפים, גדר תיל, וכ-30 מתיישבים

0

יישובים היו בנגב ערב המלחמה. כך הובטח שהנגב כולו ייכלל במפת מדינת ישראל

מפת 11 הנקודות בנגב
11 הנקודות בנגב

הנגב על המפה · שלב 2 מתוך 2

צינור המים

הנקודות קמו. עכשיו צריך מים

שלושת המצפים1943
11 הנקודותאוקטובר 1946
צינור המים לנגב1947

לחצו על מקום במפה

הים התיכוןהנגבעזהבאר שבעחברוןגבולותרביביםבית אשלקדמהגלאוןשובלבאריתקומהכפר דרוםמשמר הנגבניריםאוריםחצריםנבטיםצינור המים

1947

צינור המים לנגב

הבעיה הגדולה ביותר היא מים. בלי מים ההתיישבות לא תחזיק מעמד, ובוודאי לא תתפתח

בינתיים קונים מים מהשכנים הבדואים, ומביאים מים בחביות מבארות סמוכות

מניחים צינור, כדי שבכל יישוב יהודי בנגב ייפתח ברז והמים יזרמו

חברי ועדת אונסקו״פ עצרו בדרכם לנגב ליד מניחי הצינור, וקיבלו הסבר על הפרויקט

חברי ועדת אונסקו״פ ליד מניחי הצינור
ועדת אונסקו״פ ליד מניחי הצינור

ההתיישבות כמעצבת גבולות

ההשפעה המדינית

11 הנקודות הביכו את הבריטים, והגבירו את תסכולם

הנחישות להיאחז בנגב הרשימה את המעצמות, ארה״ב וברית המועצות, ואת חברי ועדת אונסקו״פ, שסיירו בארץ בקיץ 1947

הנגב נכלל בשטח המדינה היהודית בתוכנית החלוקה

שאלת בגרות לפיצוח

כך בונים תשובה

הצגהסברבסס

השאלה: הצג פעולה אחת מתחום ההעפלה ופעולה אחת מתחום ההתיישבות שנקט היישוב היהודי בשנים 1945-1947, והסבר כיצד כל אחת מן הפעולות שהצגת קידמה את מטרות התנועה הציונית.

1העפלהאקסודוס

הפעולה: פרשת ״אקסודוס״ (יולי 1947). כיצד קידמה? דעת קהל! העולם ראה את בריטניה נלחמת בניצולי שואה, ואונסקו״פ ראתה את האירועים. כך התחזקה הדרישה למדינה.

2התיישבות11 הנקודות

הפעולה: עליית 11 הנקודות בנגב (אוקטובר 1946). כיצד קידמה? קביעת עובדות בשטח, בדרך להגדרת המפה: הנגב נכלל במדינה היהודית בתוכנית החלוקה.

!טיפמותר בטבלה

מותר לענות בטבלה, אבל חייבים להסביר: לחבר כל פעולה למטרה שהיא קידמה.

←רווחהבא →הקודם Fמסך מלא Mרשימת שקפים Hשער