המאבק המדיני-אזרחי של ההגנה, 1945-1947: לשבור את הספר הלבן, בלי אלימות
חלק 1 · רקע חיוני
מאי 1945 · אחרי כניעת גרמניה
״וישלחני אלוהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה״(בראשית מ״ה, ז)
מי היו? היהודים שניצלו מההשמדה: יהודים שיצאו ממחבוא או מזהות נוצרית שאולה, לוחמי הגטאות והפרטיזנים, משוחררי מחנות הריכוז, ויהודים שחזרו מברית המועצות
לאן? לרובם לא היה לאן לחזור. הם נדדו באירופה וחיפשו את משפחותיהם, ורבים נשארו במחנות הריכוז, שהפכו ל״מחנות עקורים״


אחרי המלחמה · באירופה
התחילה מחברי תנועות הנוער שנותרו בחיים אחרי המלחמה
הם התחברו לאנשי המוסד לעלייה ב׳ ולאנשי הבריגדה היהודית
יחד העבירו עשרות אלפי יהודים לחופי איטליה וצרפת, בדרך לארץ ישראל
אבל בארץ ישראל שלט עדיין הספר הלבן של 1939: לכל היותר 75,000 עולים בחמש שנים, וההמשך מותנה בהסכמת הערבים
חלק 2
מושג מפתח
להעלות את ניצולי השואה מאירופה, בניגוד לגזירות ״הספר הלבן״
להגדיל את מספר היהודים בארץ, לקראת העימות העתידי
לחשוף את מצוקת העקורים, לקשור את בעיית הפליטים לשאלת ארץ ישראל, ולהציג את אטימות השלטון הבריטי
ההתארגנות
נוסד ב-1939, כשלוחה של ההגנה, וטיפל בכל ענייני הפליטים שרצו לבוא לארץ. מרכזו היה בפריז
אוניות רכש וצייד המוסד בשנות המאבק, והן ערכו 65 מסעות לארץ
בראשו עמד שאול מאירוב (אביגור)

המוסד לעלייה ב׳ · הקשיים בדרך
ההעפלה על המפה · שלב 1 מתוך 3
לחצו על מקום במפה
אביב 1946 · איטליה
שתי אוניות מעפילים, ״דב הוז״ ו״אליהו גולומב״, עם כ-1,000 פליטים יהודים, עוכבו בנמל לה-ספציה. בלחץ בריטי, האיטלקים לא אפשרו להן לצאת
המעפילים פתחו בשביתת רעב, והודיעו שהאונייה ממולכדת. הנהגת היישוב הצטרפה לשביתה, והעולם כולו שמע על זכותם לעלות לארץ
אחרי שלושה ימים, ולחץ מאירופה, מארה״ב ומבריטניה עצמה, נאלץ בווין לוותר. האוניות הפליגו לארץ ב-8 במאי 1946
הצלחה מרשימה למדיניות הציונית

ההעפלה על המפה · שלב 2 מתוך 3
לחצו על מקום במפה
המצור הבריטי

הגברת הסיורים בים ובאוויר, רדארים, ורדיפת הספינות כבר בלב ים

מאוגוסט 1946 נעצרו המעפילים ונשלחו למחנות מעצר בקפריסין, ולא הורשו לרדת בחופי הארץ

כדי להרתיע, הוחזרו מעפילים ישר לנמלי המוצא באירופה
ההעפלה על המפה · שלב 3 מתוך 3
לחצו על מקום במפה
יולי 1947 · ״יציאת אירופה תש״ז״
ויותר ניצולי שואה הפליגו מצרפת. הצרפתים אסרו את ההפלגה, אבל האונייה נמלטה מהנמל
ספינות מלחמה בריטיות ליוו אותה עד חופי הארץ, והשתלטו עליה בלב ים. נהרגו שני מעפילים ואיש צוות, ורבים נפצעו
המעפילים הועלו בחיפה על אוניות גירוש לצרפת. הם סירבו לרדת ושבתו רעב, והאוניות הפליגו להמבורג שבגרמניה, שם הורדו בכוח

חשיבות הפרשה
במשך שבועות עקבה התקשורת הבינלאומית בהזדהות אחר גורל המעפילים
ועדת אונסקו״פ של האו״ם נחשפה לאירועים, והמלצותיה הושפעו מהם
התנועה הציונית והמעפילים זכו לאהדת דעת הקהל בעולם
אחרי ״אקסודוס״ הפסיקו הבריטים להחזיר מעפילים לאירופה, והמשיכו לשלוח אותם לקפריסין. ההעפלה נמשכה

סיכום · מסוף מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה
חלק 3
ההתיישבות כמעצבת גבולות
עקיפת חוק הקרקעות (1940): להרחיב את האחיזה והבעלות היהודית גם באזורים שנאסרו לרכישה
קביעת גבולות המדינה: פריסת היישובים היא שתעצב את מפת הגבולות העתידית
ביטחון וכלכלה: יישובים סמוכים שמגינים זה על זה, ומשק יצרני
לחצו על אזור, עיר או יישוב במפה. המפה סכמטית
ההתיישבות על המפה
בגליל, ליד צפת. לחצו כדי לראות את המקום על המפה
לחצו על מקום במפה
עמידה אזרחית מול הבריטים
המחלקה הדתית של הפלמ״ח מקימה מצודה על אדמת ביריה, ליד צפת
הבריטים עורכים חיפוש, מוצאים נשק ועוצרים את המתיישבים
הבריטים מורידים את היישוב מהקרקע, ומחזיקים בשטח
כ-3,000 בני נוער מתנועות הנוער עולים, נוטעים עצים ומקימים את ״ביריה ב׳״
הבריטים מפנים, ובאותו לילה עולים מאות מצפת ומהסביבה ומקימים את ״ביריה ג׳״
הבריטים מסכימים להשאיר את היישוב. הנחישות האזרחית ניצחה


הנגב על המפה · שלב 1 מתוך 2
רוב הנגב היה אסור לרכישת קרקעות ליהודים. בזמן המלחמה הוקמו בו שלושה ״מצפים״, ואז בא מבצע עצום
לחצו על נקודה במפה
מוצאי יום כיפור תש״ז · 5-6 באוקטובר 1946
איש השתתפו בעלייה לקרקע, ויותר מ-300 משאיות. הכול נעשה בחשאי
נקודות קמו עד הבוקר, בשטח שנאסר לרכישה. בכל אחת צריפים, גדר תיל, וכ-30 מתיישבים
יישובים היו בנגב ערב המלחמה. כך הובטח שהנגב כולו ייכלל במפת מדינת ישראל

הנגב על המפה · שלב 2 מתוך 2
הנקודות קמו. עכשיו צריך מים
לחצו על מקום במפה
1947
הבעיה הגדולה ביותר היא מים. בלי מים ההתיישבות לא תחזיק מעמד, ובוודאי לא תתפתח
בינתיים קונים מים מהשכנים הבדואים, ומביאים מים בחביות מבארות סמוכות
מניחים צינור, כדי שבכל יישוב יהודי בנגב ייפתח ברז והמים יזרמו
חברי ועדת אונסקו״פ עצרו בדרכם לנגב ליד מניחי הצינור, וקיבלו הסבר על הפרויקט

ההתיישבות כמעצבת גבולות
11 הנקודות הביכו את הבריטים, והגבירו את תסכולם
הנחישות להיאחז בנגב הרשימה את המעצמות, ארה״ב וברית המועצות, ואת חברי ועדת אונסקו״פ, שסיירו בארץ בקיץ 1947
הנגב נכלל בשטח המדינה היהודית בתוכנית החלוקה
שאלת בגרות לפיצוח
השאלה: הצג פעולה אחת מתחום ההעפלה ופעולה אחת מתחום ההתיישבות שנקט היישוב היהודי בשנים 1945-1947, והסבר כיצד כל אחת מן הפעולות שהצגת קידמה את מטרות התנועה הציונית.
הפעולה: פרשת ״אקסודוס״ (יולי 1947). כיצד קידמה? דעת קהל! העולם ראה את בריטניה נלחמת בניצולי שואה, ואונסקו״פ ראתה את האירועים. כך התחזקה הדרישה למדינה.
הפעולה: עליית 11 הנקודות בנגב (אוקטובר 1946). כיצד קידמה? קביעת עובדות בשטח, בדרך להגדרת המפה: הנגב נכלל במדינה היהודית בתוכנית החלוקה.
מותר לענות בטבלה, אבל חייבים להסביר: לחבר כל פעולה למטרה שהיא קידמה.