העבירו את העכבר על אריח כדי להפוך אותו, ובחרו נושא
מושגי יסוד
מרכיבי הזהות המאחדים קבוצת אנשים ללאום
השינויים שיצרה הלאומיות
באירופה במאה ה-19: מטרות, מנהיגים ושלבי מאבק
איך כל השלבים באים לידי ביטוי באיחוד גרמניה, עד 1871
בישראל ובעמים, מהמאה ה-19 ועד 1920
סרטון
קטע מתוך הסרט ״לב אמיץ״ (Braveheart, 1995)
קבוצת אנשים בעלת מאפיינים תרבותיים וזהות משותפת, בעלת זיקה לטריטוריה מסוימת, השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית.
תנועה הפועלת לגיבוש זהות משותפת ולשחרור קבוצת לאום סביב מרכיבי זהות משותפים, במטרה לתת לה ביטוי מדיני באמצעות הקמת מדינה עצמאית.
סביב מרכיבי הזהות של הלאום
מאבק לשחרור הלאום
הקמת מדינה עצמאית
מדינה המדגישה יסודות אתניים-תרבותיים, שבה רוב האוכלוסייה היא מאותו מוצא אתני, ושיש לה ערכים וטריטוריה משותפים.
רוב האוכלוסייה במדינה היא מאותו מוצא
יסודות תרבותיים שהמדינה מדגישה
שטח שהוא המולדת של הלאום
הקצנה שלילית של ערך הלאומיות, התופסת את הלאום כערך עליון מעל כל ערך אנושי.
מרכיבי הזהות המאחדים קבוצת אנשים ללאום
זיכרון קולקטיבי שמדגיש את הקשר בין עבר העם להווה שלו: מוזיאונים, אתרי הנצחה לגיבורים וימי זיכרון שמעצימים ערכי הקרבה.
הארץ שבה הלאום מרגיש ״בבית״, שעל אדמתה נלחם ובאדמתה נקברו אבותיו. לא רק נכס חומרי, אלא נכס רוחני של אהבה, גאווה וזיכרון היסטורי.
המרכיב המרכזי בתודעה הלאומית. מעניקה ייחוד לכל עם, מגבשת ומאפשרת לאחד את העם ולפאר את עברו.
אגדות עם, מיתוסים, מנגינות, ריקודי עם ותלבושות מסורתיות, שמבטאים באופן אותנטי את ״רוח הלאום״ ומחנכים לערכיו.
דגל, המנון, ימי חג וימי זיכרון שמאחדים את העם סביב אירועים וערכים חשובים. מקור לגאווה לאומית וסמל לעצמאות.
המטרה הפוליטית המשותפת לבני הלאום: הגדרה עצמית וריבונות במולדתם.
חבל ארץ אוטונומי בצפון-מזרח ספרד. בירתו ברצלונה.
רבים מתושביו רואים את עצמם לאום נפרד מהספרדים, עם שפה משלהם (קטלאנית), היסטוריה ותרבות משלהם.
1 באוקטובר 2017: במשאל עם שערכה ממשלת קטלוניה תמכו 90% מהמצביעים בהקמת רפובליקה עצמאית (שיעור ההצבעה: 42%).
ספרד קבעה שהמשאל אינו חוקי. כשהפרלמנט הקטלוני הכריז על עצמאות, ספרד ביטלה את האוטונומיה של קטלוניה והדיחה את ממשלתה.
התעוררות הלאומיות בגרמניה לוּותה בחקר התרבות הגרמנית, ובכללה אגדות וסיפורי עם עתיקים. ב-1815 קמה חברה שביקשה ללקט שירי עם ואגדות עם. במסגרת זו פעלו האחים יַקוֹב ווילהֶלם גְרים. הם ליקטו אגדות וסיפורי עם מפי נשים וגברים שחיו בסביבתם. האחים גְרים עיבדו את האגדות ולעתים אף שינו אותן כדי שיתאימו למאפיינים הרצויים לדעתם לאומה הגרמנית. בין סיפורי העם נמצא גם סיפור כיפה אדומה.
לפי אמונה עממית, לאגדה היה במקור מסר מיני לבנות: אמהות סיפרו אותה לבנותיהן בתחילת גיל ההתבגרות. ״הכיפה האדומה״ רמזה לווסת, ו״הזאבים״ לגברים, שמהם צריך להיזהר.
במאה ה-19 ערכו האחים גרים את האגדה, והמסר שלה השתנה: אסור לדבר עם זרים. בגרסאות של אותה תקופה הסוף היה טראגי: הזאב טורף את כיפה אדומה ואת סבתא. מאוחר יותר, כשאלימות בסיפורי ילדים הפכה לטאבו, נוסף הצייד שמציל את שתיהן, וזו הגרסה המוכרת היום.

שאלה
אילו משפטים בקטע מבטאים את הזיקה של הכותב למולדתו?
זיקה למולדת: אדמת האבות, עיר ההולדת, הטבע והנוף, והנכונות למות למענה
הסופר האיטלקי אֶדמוֹנדוֹ דֶה-אַמִיצִ׳יס, כתב את ספר הילדים "הלב". הספר נועד לחנך את הילדים האיטלקים לאהוב את מולדתם. בתיאורו הספרותי מציג דֶה-אַמִיצִ׳יס את מה שהוא ראה כְּמַהוּת הלאומיות. אף גישתו ללאומיות האיטלקית מדגימה את הלאומיות האתנית.
מדוע אני אוהב את איטליה? [...] אני אוהב את איטליה משום שאמי איטלקייה, מפני שהדם הזורם בעורקַי הוא איטלקי, מפני שאיטליה היא האדמה שבה קבורים המתים שאמי מְבַכָּה ואבי מוקיר, מפני שעיר הולדתי, לשון דיבורי, הספרים שעליהם אני מתחנך - הם איטלקיים. מפני שאחי, אחותי, חֲבֵרַי, והעם הגדול שבמחיצתו אני חי, והטבע היפה הסובב אותי וכל הַנִּגְלֶה לעינַי, כל שאוהב אני, שאני לומד, ואני מעריץ - כל זה הוא איטלקי. [...] אני נשבע שאשרת אותך (את איטליה) כפי שיתאפשר לי בתבונת השֵׂכֶל, בכוח הזרוע והלב, בשִׁפְלוּת הרוח ובהעזה; אם יבוא יום ואידרש לתת למענך את דמי ואת חיי, אשפוך את דמי ואמות כשאני זועק השמיימה את שמך הקדוש ומשגר את נשיקתי האחרונה אל דגלך המבורך.




השינויים שיצרה הלאומיות
גבולות: historical-basemaps (A. Ourednik), בקירוב
רוב שטחה של אירופה שממזרח לצרפת היה מחולק בין שלוש אימפריות רב-לאומיות, שבהן שלטו שליטים זרים על עמים שונים.
עמים כמו האיטלקים והגרמנים היו מפוצלים בין נסיכויות וממלכות קטנות ואיבדו את עצמאותם.

האימפריות הרב-לאומיות התפוררו.
איחוד גרמניה ואיחוד איטליה.

מעבר מהזדהות אזורית, מעמדית או דתית להזדהות לאומית ראשונית, והתפתחות פטריוטיות.
אגודות לאומיות, תנועות נוער ומערכות חינוך לאומיות שגיבשו את הציבור.
שלילת הלגיטימציה של מוקדי הכוח המסורתיים לטובת ריבונות העם.
בעקבות הרעיון הלאומי החלו להיווצר באירופה תנועות לאומיות, שמטרתן כפולה: שחרור מכיבוש זר, וגיבוש בני הלאום במסגרת מדינה ריבונית.
בעלי מקצועות חופשיים, כמו עיתונאים, סופרים ומשוררים.
נשענו בעיקר על מעמד הבורגנות (מעמד הביניים).
המנהיג אף מציג את עצמו כמי שמגיע מהעם: ״אחד מהעם״.
קבוצה מצומצמת של משכילים ואנשי רוח מגבשת את המסגרת והתרבות הלאומית: איסוף שירים ואגדות עם, חקר השפה וההיסטוריה.
הפצת הרעיון הלאומי והרחבת מעגל התומכים: אגודות לאומיות, עיתונות, טקסים, גיוס כספים והקמת בתי ספר.
גיוס ההמונים לרחובות, הפגנות ומהפכות נגד השליטים השמרנים (״אביב העמים״, 1848).
כוחות בעלי עוצמה מדינית וצבאית: דיפלומטיה, בריתות ומלחמות לסילוק השלטון הזר.
חיזוק הלכידות והזהות הלאומית בקרב האזרחים, באמצעות מנגנונים משפטיים, חינוכיים ותרבותיים.
איך כל מה שלמדנו בא לידי ביטוי באיחוד גרמניה, עד 1871
מדינה גרמנית אחת, מאוחדת וחזקה, בהנהגת פרוסיה
אנשי הרוח והמשכילים, והמנהיג המדיני: ביסמרק
תרבות וכלכלה 1848 שלוש מלחמות 1871
כ-300 נסיכויות וממלכות קטנות ועצמאיות. החזקות והגדולות: אוסטריה ופרוסיה.
כבש את מרבית הנסיכויות (למעט מזרח פרוסיה) ואיחד אותן לכ-30 מדינות גדולות יותר, תחת חסות צרפת.
הסדר הישן חוזר: ״הקונפדרציה הגרמנית״, ברית רופפת. השליטים המקומיים מסרבים לוותר על סמכויותיהם.
הגרמנים חיו מפוזרים בין עשרות מדינות במרכז אירופה, בלי גבולות מדיניים משותפים.
מפה: Robert Alfers, Wikimedia Commons (CC BY-SA 3.0)מפה: ziegelbrenner, Wikimedia Commons (CC BY 2.5)גבולות: historical-basemaps, בקירוב
ההתפתחות הכלכלית במרכז אירופה יצרה צורך לבטל את מחסומי המכס בין הנסיכויות.
נחתם הסכם ״הצולפריין״ (Zollverein): מעבר חופשי של סחורות בלי מכס בין מדינות גרמניה.
איחוד כלכלי בפועל, שסלל את הדרך לאיחוד הפוליטי העתידי.
גבולות 1815: historical-basemaps, בקירוב · המדינות המייסדות, 1834
להקים מדינה גרמנית אחת, מאוחדת וחזקה
שתאגד את כל בני העם הגרמני
ותהפוך למעצמה המובילה במרכז אירופה, בהנהגת פרוסיה

רוח העם(Volksgeist): משותפת לכל דוברי הגרמנית, דרך השפה, התרבות וההיסטוריה.



1862 ראש ממשלת פרוסיה (הקאנצלר)
״בדם וברזל״
איחוד גרמניה לא יושג בהחלטות פרלמנטריות ובנאומים, אלא בעוצמה צבאית ובמלחמות.
נסיבות: התעוררות לאומית בעקבות כיבושי נפוליאון.
הישגים: טיפוח השפה והפולקלור, והצולפריין (1834).
״אביב העמים״ ופרלמנט פרנקפורט.
נכשל.
ביסמרק ושלוש מלחמות:
דנמרק 1864 · אוסטריה 1866 · צרפת 1870-1871
וילהלם הראשון מוכרז לקיסר בארמון ורסאי: ״הרייך השני״.
נסיבות: גל מהפכות באירופה התפשט לגרמניה, בדרישה לאיחוד ולזכויות ליברליות.
מה הושג: בפרנקפורט התכנס פרלמנט כל-גרמני, כדי לדון בהקמת מדינה לאומית.

קטע מקור מילולי
שאלה
הצג לפי קטע המקור את הדרך שביסמרק מציע לאיחוד גרמניה. הסבר כיצד באה דרך זו לידי ביטוי במאבק לאיחוד. בסס תשובתך על הקטע.
״בדם וברזל״, ולא בנאומים ובהחלטות של הפרלמנט.
המשפטים התומכים מסומנים בקטע
שאלה נוספת על אותו קטע
איזה גורם שעיכב את איחוד גרמניה מזכיר ביסמרק בקטע?
המשפט התומך מסומן בקטע
אוטו פון ביסמרק: ״בדם וברזל״
ב-30 בספטמבר 1862, זמן קצר אחרי שמונה לראש ממשלת פרוסיה, נאם ביסמרק בוועדת התקציב של הפרלמנט הפרוסי. הרוב הליברלי בפרלמנט סירב לאשר את הגדלת התקציב לצבא.
(אוטו פון ביסמרק, נאום בוועדת התקציב של בית הנבחרים הפרוסי, 30 בספטמבר 1862. תרגום חופשי)גרמניה אינה מתעניינת בליברליזם של פרוסיה, אלא בכוחה. בוואריה, וירטמברג ובאדן רשאיות להתמכר לליברליזם, ובכל זאת איש לא ייתן להן את התפקיד של פרוסיה. פרוסיה חייבת לרכז את כוחה ולשמור עליו לקראת הרגע המתאים, שכבר הוחמץ כמה פעמים. גבולותיה של פרוסיה, כפי שנקבעו בחוזי וינה, אינם מתאימים לחיים בריאים של מדינה. לא בנאומים ובהחלטות רוב יוכרעו השאלות הגדולות של הזמן הזה, זו הייתה הטעות הגדולה של 1848 ו־1849, אלא בברזל ובדם.
פתרון על הלוח
השאלה: הצג לפי קטע המקור את הדרך שביסמרק מציע לאיחוד גרמניה. הסבר כיצד באה דרך זו לידי ביטוי במאבק לאיחוד. בסס תשובתך על הקטע.
הדרך שביסמרק מציע לאיחוד גרמניה היא מאבק מדיני-צבאי, בכוח: ״בדם וברזל״, ולא בנאומים ובהחלטות של הפרלמנט.
ביסמרק, ראש ממשלת פרוסיה מ-1862, האמין שאת האיחוד אפשר להשיג רק בעוצמה צבאית. הוא הוביל שלוש מלחמות: נגד דנמרק (1864), נגד אוסטריה (1866) ונגד צרפת (1870-1871). בסופן, ב-1871, הוכרזה בוורסאי קיסרות גרמניה המאוחדת, בהנהגת פרוסיה.
ציטוטבקטע נאמר: ״לא בנאומים ובהחלטות רוב יוכרעו השאלות הגדולות של הזמן הזה [...] אלא בברזל ובדם״
, וכן ״פרוסיה חייבת לרכז את כוחה ולשמור עליו לקראת הרגע המתאים״
.
קישורמהמשפטים האלה ניתן להבין כי ביסמרק דוחה את הדרך הליברלית-פרלמנטרית, ומאמין שאיחוד גרמניה יושג בכוח הצבא של פרוסיה.
ביסמרק בראש ממשלת פרוסיה. גרמניה עדיין מפוצלת.
פרוסיה ואוסטריה שיתפו פעולה, וכבשו מדנמרק את שלזוויג והולשטיין.
ביסמרק הביס את אוסטריה וניתק את השפעתה מגרמניה.
״ברית מדינות צפון גרמניה״, בהנהגת פרוסיה.
ביסמרק התגרה בצרפת, שהכריזה מלחמה. מדינות הדרום התאחדו עם פרוסיה, וצרפת הובסה: אלזס-לורן סופחה.
גבולות: historical-basemaps, בקירוב

באולם המראות בארמון ורסאי הוכרז מלך פרוסיה, וילהלם הראשון, לקיסר גרמניה: ״הרייך השני״.