אוקטובר 1945 - אוגוסט 1946: שלוש המחתרות נאבקות יחד בבריטים
חלק 1
הגדרה
״מטריה״: מסגרת לשיתוף פעולה בין שלוש המחתרות
ההגנה והפלמ״ח
האצ״ל
הלח״יהמטרה: לסיים את שלטון המנדט, כדי להקים מדינה עברית עצמאית בארץ ישראל
הדרך: תיאום הפעולות, הימנעות מפגיעה בחפים מפשע, ופעולות שישכנעו את הבריטים
״ועדת X״: ועדה אזרחית של כל הקבוצות הפוליטיות ביישוב, שאישרה כל פעולה

הגורמים והנסיבות
מלחמת העולם השנייה הסתיימה, והיחס של היישוב לבריטניה השתנה
מפלגת הלייבור עלתה לשלטון בבריטניה, אבל המשיכה לדבוק בספר הלבן השלישי ובמגבלות על העלייה והקרקעות
הידיעות על ממדי האסון באירופה. יותר ממאה אלף ניצולים במחנות העקורים, שרצו להגיע לארץ ישראל
הנהגת היישוב חשה שהגיעה למוכנות דמוגרפית ומוסדית, שמאפשרת לצאת למאבק גלוי
שלוש המחתרות הבינו שפעולה משותפת תגביר את הכוח וההשפעה מול השלטון הבריטי
מן העיתונות
כך הוצגה תנועת המרי בכרוז של התקופה: מאבק של כל היישוב, ולא של ארגון אחד

המטרות
לאלץ את בריטניה לבטל את הספר הלבן השלישי ואת חוק הקרקעות, ולהתיר עלייה המונית
להציג את הנחישות היהודית, ואת הקשר ההדוק בין בעיית העקורים לשאלת ארץ ישראל
להוכיח לבריטים ולערבים שהיישוב מסוגל להגיב באופן פעיל
לרסן את ״הפורשים״, האצ״ל והלח״י, ולהכפיף אותם להנהגת היישוב, באמצעות ״ועדת X״
חלק 2
המרי על המפה · שלב 1 מתוך 5
הפעולה הראשונה של תנועת המרי. לחצו כדי לראות אותה על המפה
לחצו על מקום במפה
אוקטובר 1945 · הפלמ״ח
כוח פלמ״ח פרץ למחנה המעצר בעתלית, וחילץ כ-0 מעפילים. חלקם הגיעו מסוריה, והיו מיועדים לגירוש
המעפילים הוברחו ברגל לקיבוצים בית אורן ויגור
ההגנה הזעיקה אלפי אזרחים מחיפה, שהתערבבו במעפילים. הבריטים לא הצליחו לזהות מי עציר ומי אזרח, ועזבו
הפעולה הציבה את ההעפלה והצלת היהודים במרכז המאבק

המרי על המפה · שלב 2 מתוך 5
הפעולות הקודמות מסומנות במפה בעמעום. לחצו כדי להוסיף את השלב הבא
לחצו על מקום במפה
1 בנובמבר 1945
הפעולה המשותפת הגדולה הראשונה: חבלה מתוזמנת בתחבורה של הצבא הבריטי, בלילה אחד
כ-50 חוליות של הפלמ״ח חיבלו במסילות הברזל, ששימשו את הצבא הבריטי
מחלקה של האצ״ל והלח״י חדרה לתחנה וחיבלה במתקניה
חבלני הפלמ״ח פגעו בסירות שארבו לאוניות המעפילים, בנמלי חיפה ויפו
המרי על המפה · שלב 3 מתוך 5
הפעולות הקודמות מסומנות במפה בעמעום. לחצו כדי להוסיף את השלב הבא
לחצו על מקום במפה
16-17 ביוני 1946 · הפלמ״ח
גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה: לבנון, סוריה, עבר הירדן ומצרים
לוחמי פלמ״ח נהרגו ליד אכזיב, כשמטען חומר הנפץ נפגע בחילופי אש
המטרה: להראות לבריטים שסגירת הארץ תפגע קשה ביכולת שלהם לנוע ולשלוט באזור. הפעולה זעזעה את הבריטים, שלא האמינו שהיהודים מסוגלים לפעולה בסדר גודל כזה



חלק 3
המרי על המפה · שלב 4 מתוך 5
הפעולות הקודמות מסומנות במפה בעמעום. לחצו כדי להוסיף את השלב הבא
לחצו על מקום במפה
29 ביוני 1946 · ״מבצע אגתה״
הבריטים עברו למדיניות של ״יד קשה״, כדי לחסל את תנועת המרי ולעצור את מנהיגי היישוב
פשטו על עשרות קיבוצים, מוסדות ומבנים בערים, בעוצר בכל הארץ
ובהם חלק מהמנהיגות הבכירה של היישוב, שנשלחו למחנות מעצר
מחסן הנשק המרכזי של ההגנה, שבו רוכז רוב הנשק של יישובי הצפון. ״המכה הייתה חריפה״

המרי על המפה · שלב 5 מתוך 5
הפעולות הקודמות מסומנות במפה בעמעום. לחצו כדי להוסיף את השלב הבא
לחצו על מקום במפה
22 ביולי 1946 · האצ״ל
בתגובה לשבת השחורה תוכננה פעולה נגד מפקדת השלטון הבריטי, באגף הדרומי של המלון בירושלים
״ועדת X״ החליטה לעכב את הפעולות האלימות, אבל האצ״ל סירב. אנשיו הכניסו למרתף כדי חלב מלאים בחומר נפץ, והזהירו בטלפון לפנות את המקום
הרוגים: 41 ערבים, 28 בריטים, 17 יהודים ו-5 אחרים. הנהגת היישוב גינתה את המעשה, וכינתה את מבצעיו ״חבר פושעים״

אוגוסט 1946
תגובה בריטית קשה, כמו בשבת השחורה, עלולה לחסל את כוחו של היישוב, שנערך לעימות עתידי עם הערבים
אחרי מלון המלך דוד, היישוב עלול להיות מזוהה בעולם עם טרור, ולאבד את התמיכה, בעיקר של ארה״ב
הסוכנות היהודית, בהובלת חיים ויצמן ובתמיכת בן-גוריון, החליטה לעבור למאבק מדיני ואזרחי, בלי אלימות
בריטניה לא שינתה את מדיניותה, ותנועת המרי לא הביאה לשינוי הנדרש
מה הלאה?
מאבק מדיני ואזרחי, בלי אלימות: העפלה, התיישבות ורכש נשק
בתמיכת רוב היישובהמשך המאבק הצבאי והאלים בבריטים, באופן עצמאי
הנושא הבא: המאבק הצבאישאלת בגרות לפיצוח
השאלה: הסבר מדוע שינתה הנהגת היישוב היהודי את מדיניותה כלפי בריטניה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, והצג דוגמה אחת המבטאת שינוי זה.
בכל סעיף יש שתי משימות, ויש לענות על שתיהן: מדוע השתנתה המדיניות, ודוגמה אחת לשינוי.
בסוף המלחמה התבררו ממדי השואה, ומאות אלפי עקורים חיכו במחנות באירופה. במקביל התאכזבה ההנהגה מממשלת הלייבור, שהמשיכה לדבוק בספר הלבן השלישי ולא פתחה את שערי הארץ. לכן הבינה ההנהגה שאין טעם להמשיך בשיתוף הפעולה עם בריטניה, ויש לצאת למאבק.
הדוגמה הפשוטה ביותר: הקמת תנועת המרי העברי באוקטובר 1945. שלוש המחתרות פעלו יחד נגד הבריטים, למשל בשחרור המעפילים ממחנה עתלית או ב״ליל הגשרים״.