ההבנה שהתגבשה: זה לא מספיק. צריך ״טיפול שורש״ צבאי בתשתיות אש״ף
התרשים: לפי איל לוין ודן נאור, ״בין מלחמת ׳יש ברירה׳ לרציפות תפיסת הביטחון״
יולי 1981
הסלמה, והפסקת אש שברירית
כשבועיים של אשרקטות וארטילריה על יישובי הצפון, ובראשם קריית שמונה
הפסקת אשבתיווך אמריקאי
ישראל הבינההפסקת הטרור בכל זירה, כולל פיגועים בחו״ל
פער פרשני
אש״ף הביןהפסקת אש בגבול עם לבנון בלבד
מבחינת ישראל: כל פיגוע מחוץ ללבנון מצדיק תגובה צבאית
הזירה הסורית
שחיקת ״הקווים האדומים״
1976סוריה נכנסת ללבנון
הבנות עם ישראל על ״קווים אדומים״: הכוחות הסוריים לא יורדים לדרום לבנון
אפריל 1981״משבר הטילים״
אחרי סיוע ישראלי לנוצרים בזחלה והפלת שני מסוקים סוריים, סוריה מציבה טילי קרקע-אוויר (טק״א) בבקעת הלבנון
התוצאהכללי המשחק השתנו
איום על חופש הפעולה של חיל האוויר. זרז להרחבת מטרות המלחמה גם לפגיעה בצבא הסורי
למה לסוריה אכפת מלבנון?היא ראתה בה חלק מ״סוריה הגדולה״ ורצתה למנוע משטר עוין בגבולה המערבי
שותפות אינטרסים
ישראל והמחנה הנוצרי
במלחמת האזרחיםשותפות בין ישראל למחנה הנוצרי, ובעיקר לפלנגות
״סכנה קיומית״הנוצרים הציגו כך את מצבם, וניסו לגרור את ישראל למעורבות צבאית לטובתם
בשיר ג׳ומייל (1947-1982)מנהיג נוצרי-מרוני ומפקד מיליציית הכוחות הלבנוניים. נבחר לנשיא לבנון ב-1982, ונרצח לפני שנכנס לתפקיד. מתוך: ויקיפדיה
שינוי בתפיסת הביטחון
״הקונספציה״
דוקטרינת רבין״לעזור לנוצרים לעזור לעצמם״
ממשלת בגין, שר הביטחון אריאל שרון, בשיתוף המוסדמהלך צבאי רחב: לסלק את אש״ף ואת סוריה, להמליך שלטון נוצרי חזק בראשות בשיר ג׳ומייל, ולחתום על שלום עם ישראל
אמ״ן היה ספקןהוא העריך שהנוצרים לא יוכלו לממש את החזון, אבל עמדתו נדחקה הצידה
בדיעבד: תפיסה מוטעיתהנוצרים היו מיעוט שנשען על סיוע מבחוץ, מול רוב מוסלמי והשפעה סורית
הזרז המיידי
ההתנקשות בשגריר שלמה ארגוב
3 ביוני 1982לונדון: חוליה מארגון אבו נידאל יורה בראשו של השגריר
אחר כךישראל מפציצה יעדים בלבנון
בתגובהארגוני המחבלים יורים על יישובי הצפון
5 ביוני 1982ממשלת ישראל מחליטה לצאת למבצע ״שלום הגליל״
שלמה ארגוב (1929-2003). מתוך: ויקיפדיה״ידיעות אחרונות״, יוני 1982
ארגוב נותר משותק בארבע גפיו, ונפטר ב-2003 אחרי 21 שנות אשפוז
סיכום החלק
חבית חומר נפץ, וגפרור
החבית: גורמי עומק
איום מתמשך על יישובי הצפון
שחיקת ההרתעה מול אש״ף וסוריה
הרצון לעצב מחדש את המציאות בלבנון
הגפרור: עילה מיידיתההתנקשות בשגריר שלמה ארגוב3 ביוני 1982
חלק 3 · הדרג הישראלי
מטרות המלחמה וקבלת ההחלטות
החלטת הממשלה (5 ביוני 1982)
למה 40 ק״מ?
יעדי המבצע על המפה
התוכנית לפי שלבים
המוצהר מול המציאות
3
מקור · מוצאי שבת, 5 ביוני 1982
החלטת ממשלת ישראל
א
להטיל על צה״ל את המשימה להוציא את כל יישובי הגליל מטווח האש הטרוריסטים המרוכזים, הם, מפקדותיהם ובסיסיהם, בלבנון.
המשימה
ב
שם המבצע: ׳שלום הגליל׳.
השם
ג
בעת ביצוע החלטה זו אין לתקוף את הצבא הסורי, אלא אם הוא יתקוף את כוחותינו.
הסורים
ד
מדינת ישראל מוסיפה לשאוף לחתימת חוזה שלום עם לבנון העצמאית תוך שמירת שלמותה הטריטוריאלית.
השלום
מתוך: שמעון גולן, ״מלחמת שלום הגליל״, בתוך: י׳ ויץ וצ׳ צמרת (עורכים), העשור הרביעי, ירושלים 2016, עמ׳ 166
היעד שהוצג לממשלה
למה דווקא 40 ק״מ?
0ק״מ מהגבול
טווח הנשק הארטילריהמרחק נקבע לפי הטווח של הנשק הארטילרי המשופר ביותר של ארגוני המחבלים
יישובי הגליל מחוץ לטווחדוחקים את כוחות אש״ף צפונה, כך שלא יוכלו לירות על הצפון
היעד הזה הושג מהר, בתוך ימים ספורים
על פי פקודת המבצע · 6 ביוני 1982
יעדי המבצע
קו 40 הקילומטרים
1. הגזרה המזרחיתכ-50 ק״מ
2. הגזרה המרכזיתכ-60 ק״מ
3. הנחיתה מהיםכ-60 ק״מ
4. ביירותכ-100 ק״מ
מתוך: מלחמת שלום הגליל: מפות ומבצעים
תוכנית מבצע ״שלום הגליל״
ארבעה שלבים, ארבעה ימים
24 שעות לפני
ריכוז כוחות וגיוס מילואים
הפלגת הכוח הימי
הכנה אווירית וארטילרית
עד 24 שעות
השתלטות על המרחב שבין הליטני לאוולי
כיתור צור וצידון
השתלטות על ״פתחלנד״
24 עד 48 שעות
כיבוש צור, צידון ונבטייה
התייצבות על השטחים השולטים על ביירות מדרום
כוח אוגדתי על ציר ביירות-דמשק
48 עד 96 שעות
כוננות להשמדת הצבא הסורי בבקאע
חבירה עם הנוצרים באזור ביירות
כיבוש ביירות, על פי פקודה
לפי: ״תוכנית מבצע ׳שלום הגליל׳ על פי שלבים, 6 ביוני אחר הצהריים״. מתוך: מלחמת שלום הגליל: מפות ומבצעים
הפער
המוצהר מול המציאות
המטרה המוצהרת
מבצע מוגבל להגנת הגליל
40 ק״מ מהגבול
לא לתקוף את הסורים, אלא אם יתקפו
התרחבות
מה קרה בפועל
התקדמות עד ביירות
עד כביש ביירות-דמשק
עימות ישיר עם הצבא הסורי
ניסיון לכונן ״סדר חדש״ בלבנון
״הקונספציה״ לא נכתבה בהחלטההיא הפכה ליעד מרכזי של המלחמה, גם אם לא נוסחה במפורש בהחלטת הממשלה
משבר אמוןנוצר רושם שהדרג המדיני, ובמיוחד שר הביטחון שרון, לא שיתף את הציבור במלוא המטרות
חלק 4 · שלבים ואירועי מפתח
מהלך הלחימה
שלושה שלבים
שלב א׳: ההתקדמות המהירה
הבופור, הטק״א וסולטן יעקוב
שלב ב׳: המצור על ביירות
שלב ג׳: ההסתבכות בביירות
4
ממבצע מוגבל למלחמה
שלושה שלבים
א׳6-13 ביוני 1982התקדמות מהירה
לחימה בעצימות גבוהה, עד כיתור ביירות
ב׳עד סוף אוגוסט 1982המצור על ביירות
לחימה איטית, עד יציאת אש״ף מהעיר
ג׳ספטמבר 1982הכניסה למערב ביירות והיציאה ממנה
הסתבכות מדינית ומוסרית קשה
שלב א׳ · 6-13 ביוני 1982
השבוע הראשון
6.6 הנחיתה מהים
6.6 הבופור
9.6 הטק״א בבקעה
10-11.6 סולטן יעקוב
עין זחלתא
13.6 כיתור ביירות
6 ביוני 1982
הקרב על הבופור
מבצר צלבני על רכס גבוהמשקיף על הגליל והליטני. שימש מוצב מבוצר ועמדת שליטה של אש״ף
נכבש בערב 6 ביוניבידי כוח מחטיבת גולני, אחרי קרב קשה. נפלו שישה לוחמים
הפער: בהכרזה הפוליטית נאמר שהמבצר נכבש ״ללא אבדות״
רס״ן גוני הרניקמפקד פלוגה בסיירת גולני. נהרג בקרב, והפך לסמל של רוח הלחימה. מתוך: ויקיפדיה
9 ביוני 1982
העימות הישיר עם הצבא הסורי
שעותמערך הטק״א בבקעה הושמד
עשרותמטוסים סוריים הופלו בקרבות אוויר
0אבדות לחיל האוויר הישראלי
התוצאה: עליונות אווירית ישראלית מוחלטת, שהשפיעה עמוקות על המשך הלחימה
10-11 ביוני 1982 · נקודת שפל
הקרב בסולטן יעקוב
מארב סוריגדוד השריון 362 נקלע למארב בבקעת הלבנון. אחרי קרב קשה הכוח נחלץ
שלושה נעדריםיהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל. גורלם נותר עלום במשך שנים
גופותיהם של זכריה באומל (2019) וצבי פלדמן הושבו לקבורה בישראל. גופתו של יהודה כץ לא הושבה עד היום
נעדרי סולטן יעקוב״הארץ״, 3.4.2019
שלב ב׳ · עד סוף אוגוסט 1982
המצור על ביירות
מערב ביירותהמעוז המרכזי של אש״ף. התקדמות איטית וזהירה
כפר סילשלט על ציר החוף לביירות. נכבש רק בניסיון השלישי, ונפתחה הדרך לשדה התעופה
״זחילות״התקדמות הדרגתית לכביש ביירות-דמשק. ארטילריה, הפצצות ומצור ימי
22 ביולי ואוגוסט״יום הקרב״, וריכוך אינטנסיבי לאורך אוגוסט
31 באוגוסט 1982בהסכם בחסות בינלאומית: ערפאת ולוחמי אש״ף יוצאים לגלות בתוניסיה
חיילי צה״ל בלבנון. מתוך: מלחמת שלום הגליל: מפות ומבצעים
שלב ג׳ · ספטמבר 1982
ההסתבכות בביירות
14.9בשיר ג׳ומייל נרצח
הנשיא הנבחר, זמן קצר אחרי בחירתו. התקווה ל״סדר חדש״ ולשלום קורסת
אחרי הרצחצה״ל נכנס למערב ביירות
כדי לתפוס נקודות שליטה ולמנוע כאוס
16-18.9טבח סברה ושתילה
אנשי הפלנגות טובחים במחנות הפליטים, כנקמה על הרצח
29.9צה״ל יוצא מביירות
הסיום הרשמי של המלחמה
אבל המעורבות בלבנון לא תמה: צה״ל נשאר ברצועת הביטחון עד מאי 2000
16-18 בספטמבר 1982
הטבח בסברה ושתילה
צה״ל שולט באזור
ומקיף את מחנות הפליטים הפלסטינים במערב ביירות
צבא לבנון מסרב
להצעות חוזרות שייכנס למחנות. לכן הוחלט להתיר לפלנגות להיכנס
אזהרה
קציני צה״ל הזהירו את מפקדי הפלנגות שלא לטבוח באוכלוסייה
הטבח
הפלנגות לא הקשיבו לאזהרות, וביצעו הרג המוני של תושבי המחנות
סערה בינלאומית ומחאה בישראלצה״ל לא השתתף ישירות בטבח, אבל שליטתו באזור עוררה זעזוע
ועדת כהןועדת חקירה ממלכתית, שבחנה את אחריות הדרג המדיני והצבאי (חלק 6)
חלק 5 · המעצמות
הזירה הבינלאומית ומדיניות המעצמות
האו״ם והפסקת האש
ארצות הברית ופיליפ חביב
המלחמה הקרה וברית המועצות
קריקטורה מברית המועצות
הסכם 17 במאי 1983
5
8 ביוני 1982
האו״ם קורא להפסקת אש
פעילות דיפלומטית
מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית וברית המועצות, ניסו למנוע את המשך ההסלמה
מועצת הביטחון
מחליטה לקרוא להפסקת אש בלבנון, זמן קצר אחרי תחילת המבצע
ישראל דוחה
בתחילה ישראל דחתה את הדרישה, והמשיכה במהלכיה הצבאיים
ארצות הברית
המעורבות האמריקאית
פיליפ חביבהשליח המיוחד של נשיא ארצות הברית
תיווךמגעים עם ישראל להסדר שיאפשר את יציאת כוחות אש״ף מביירות
אוגוסט 1982הושג הסכם, ולוחמי אש״ף פונו מביירות
התפקיד של ארה״ב: בזירה המדינית והדיפלומטית, להשיג הפסקת אש ולייצב את לבנון
תמיכה בצדדים שוניםבמלחמות אזוריות, בלי להילחם ישירות
תחרותמדינית, כלכלית וטכנולוגית, למשל בחקר החלל
המלחמה הקרה בלבנון
ברית המועצות וסוריה
לפני המלחמהתמיכה פוליטית, צבאית וכלכלית במשטר הסורי: נשק, הדרכה וסיוע אסטרטגי
במלחמהתמיכה במדינות ערב וביקורת על מדיניות ישראל, אבל בלי עימות ישיר עם ארצות הברית
מכה לציוד הסובייטיהפגיעה במטוסים ובטילים הסוריים ערערה את הביטחון ביכולות הצבאיות של ברית המועצות
השפעה מוגבלתבשטח פעלו ישראל, סוריה, ארגונים פלסטיניים, מיליציות לבנוניות וכוחות בינלאומיים, וקשה היה למעצמות לשלוט
מקור חזותי · ״קרוקודיל״, 1982
איך ראו את המלחמה בברית המועצות?
הכיתוב מעל האיור
״כל העולם מגנה את המיליטריזם הישראלי, שארגן טבח עקוב מדם באוכלוסייה אזרחית במערב ביירות. אף על פי כן, הנציג האמריקאי באו״ם ניסה לעשות ניסיון מגושם לזכות את תל אביב מאשמה.״
הכיתוב מתחת לאיור
״לא נורא, מר בגין, הנציג שלנו באו״ם ינסה להסיר את הכתם.״
הסבירו את הביקורת של יוצר הקריקטורה. כיצד העובדה שהקריקטורה פורסמה בעיתון בברית המועצות יכולה להסביר את המסר שמועבר בה?
רון ארדנווט שנפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986. עקבותיו נעלמו
אסון המסוקים4 בפברואר 1997: שני מסוקים בדרך לרצועת הביטחון התנגשו. 73 הרוגים
