מושג רקע
קולוניאליזם
קולוניה = מושבה. השתלטות של מעצמות אירופה על ארצות ועמים ביבשות שמעבר לים, כדי לנצל אותם בדרכים שונות. התופעה הגיעה לשיאה במאות ה-19 וה-20
שליטה: המעצמות הקימו בשטחי שליטתן מושבות ומערכת שלטון מטעמן. כל יבשת אפריקה, וחלקים גדולים מאסיה ומאמריקה, היו תחת שליטה אירופית
ניצול: כוח העבודה וחומרי הגלם של המושבות שירתו את האינטרסים הכלכליים של האירופים
שתי האימפריות הגדולות: בריטניה וצרפת. הן שלטו ברוב אפריקה, במזרח התיכון ובחלקים נרחבים במזרח אסיה
מאפיין 2 מתוך 5
מאבק לאומי קלאסי
גיבוש הרעיון הלאומי: מנהיגים כריזמטיים מתוך האליטה המקומית נחשפו לרעיונות ההשכלה, הרומנטיקה והמודרניזם שהביאו האירופים, ופיתחו תודעה לאומית
הקמת תנועות: הם הקימו תנועה ארצית, שהובילה את המאבק נגד השלטון הקולוניאלי
הסתייעות בגורמי חוץ: התנועות הסתייעו בגורמים חיצוניים במאבקן
חריג במזרח התיכון: בעיראק, סוריה, ירדן ולבנון התגבשה התודעה הלאומית בעקבות חלוקת האזור, שהיה מרחב תרבותי, לאומי וריבוני אחד, ליחידות נפרדות במנדטים של בריטניה וצרפת
תוצאה: התחזקות הלאומיות הערבית והפאן-ערביות
לאומיות ערבית מתחזקת
מדינות עצמאיות: עם הסתלקות המעצמות קמו מדינות ערביות עצמאיות, שרצו לבסס את הלאומיות שלהן
פאן-ערביות: מגמה שהדגישה את האחדות של העולם הערבי, סביב הזהות והתרבות הערבית-מוסלמית. הליגה הערבית, שהוקמה ב-1945, שימשה אותה
זיהוי האויב: השנאה לשלטון הקולוניאלי, ובהמשך גם הסכסוך הערבי-ישראלי, עיצבו את הלאומיות הזו