והקמת מדינות עצמאיות: מהשליטה האירופית אל העצמאות, 1945 עד שנות ה-60
חלק 1 · ההגדרה
מושג רקע
קולוניה = מושבה. השתלטות של מעצמות אירופה על ארצות ועמים ביבשות שמעבר לים, כדי לנצל אותם בדרכים שונות. התופעה הגיעה לשיאה במאות ה-19 וה-20
שליטה: המעצמות הקימו בשטחי שליטתן מושבות ומערכת שלטון מטעמן. כל יבשת אפריקה, וחלקים גדולים מאסיה ומאמריקה, היו תחת שליטה אירופית
ניצול: כוח העבודה וחומרי הגלם של המושבות שירתו את האינטרסים הכלכליים של האירופים
שתי האימפריות הגדולות: בריטניה וצרפת. הן שלטו ברוב אפריקה, במזרח התיכון ובחלקים נרחבים במזרח אסיה

העולם בשנת 1945
כל לחיצה מוסיפה מעצמה. לחצו על שטח לפרטים
לחצו על מעצמה במפה
הגדרת המושג
השליטה באזורים אלה התחלקה בין בריטניה לצרפת, חוץ מלוב שנשלטה בידי איטליה. ארצות המזרח התיכון השיגו עצמאות לפני ארצות צפון אפריקה
הם נלמדים בחלק הבא
המזרח התיכון וצפון אפריקה
כל לחיצה מוסיפה שכבה. לחצו על אזור לפרטים
לחצו על אזור במפה
שתי צורות שליטה במזרח התיכון ובצפון אפריקה
שליטה בלתי ישירה: המעצמה שולטת במדינה ומנהלת אותה באופן לא ישיר
על מה היא שולטת? על נכסים כלכליים (אוצרות טבע, נפט, פחם, מתכות) ועל מקומות אסטרטגיים
דוגמאות מהטבלה: מרוקו (1912), תוניסיה (1881)
פיקדון: חבר הלאומים נותן אותו לאחת המעצמות, כדי להכשיר את המדינה להיות עצמאית
פשרה: בין רצון המעצמות להמשיך לשלוט, לבין רצון חבר הלאומים להעניק עצמאות
דוגמאות מהטבלה: סוריה (צרפת), עיראק (בריטניה)
| ארץ | מדינה שלטת | צורת שליטה | תחילת השליטה | סיום, קבלת עצמאות | עיקר השחרור |
|---|---|---|---|---|---|
| מרוקו | צרפת | חסות | 1912 | 1956 | פוליטי-צבאי |
| אלג׳יריה | צרפת | סיפוח-מושבה | 1830 | 1962 | צבאי |
| תוניסיה | צרפת | חסות | 1881 | 1956 | צבאי |
| לוב | איטליה, ואחריה בריטניה | חסות-מושבה | 1911, 1943 | 1943, 1950 | צבאי |
| מצרים | בריטניה | חסות | 1924 * | 1924 * | פוליטי |
| עיראק | בריטניה | חסות | 1917 | 1932 | פוליטי |
| סוריה | צרפת | מנדט | 1918 | 1946 | פוליטי-צבאי |
* כך מופיעה השנה בטבלה המקורית. לחצו כדי לסגור
מי שלט, ומתי השתחררו
כל לחיצה מוסיפה מעצמה. לחצו על מדינה לפרטים: מי שלט בה, באיזו צורה ועד מתי
לחצו על מדינה במפה
חלק 2 · מדוע דווקא בתקופה הזו?
מדוע דווקא אחרי 1945?
העמים שחיו שנים רבות תחת שלטון אירופי נחשפו לתרבות ולרעיונות האירופיים של לאומיות, חירות והגדרה עצמית, והתחילו לפתח תודעה לאומית. גם התנאים הקשים בשלטון הזר דחפו אותם לכך
למרות היריבות ביניהן במלחמה הקרה, ארה״ב וברית המועצות התנגדו שתיהן לקולוניאליזם, כל אחת מסיבותיה. ארה״ב: הוא סותר את הליברליזם ואת ההגדרה העצמית. ברית המועצות: הוא ניצול בידי בעלי ההון הקפיטליסטים
אחרי מלחמת העולם השנייה ראתה דעת הקהל בקולוניאליזם מדיניות בלתי מוסרית, והשיטה איבדה את הלגיטימיות שלה
היתרונות הכלכליים של המעצמות נשענו על בלעדיות בהפקת התוצרת ובמסחר עם המושבות
בעידן שבו הגלובליזציה התחזקה, התחרותיות והשוק החופשי החליפו את הבלעדיות, והרווחיות הצטמצמה
נזקי המלחמה והעלות הגבוהה של הלחימה אילצו את אירופה להשקיע בשיקום עצמי. חלק ממדינות אירופה תלויות בסיוע אמריקני (תוכנית מרשל)
בריטניה וצרפת לא יכלו עוד לשאת בהוצאות של פיתוח תשתיות, צבא ומנהל במושבות
לחץ ציבורי: האבדות בנפש והטראומה של מלחמת העולם הביאו את הציבור, בעיקר בבריטניה, ללחוץ על הממשלות לסיים את השליטה במושבות
בריטניה וצרפת איבדו הרבה מכוחן. נותרו שתי מעצמות-על, ארה״ב וברה״מ, שתיהן אנטי-קולוניאליסטיות, וכל אחת רצתה את המדינות החדשות במחנה שלה
מאבקים צבאיים ופוליטיים, ממושכים ואלימים, שהסבו למעצמות אבדות ונזקים והתישו אותן
הארגון הפך לזירה מרכזית במאבק על סיום הקולוניאליזם. השיטה נטענה כמנוגדת לאמנת האו״ם: שוויון בין העמים והגדרה עצמית
סייעה לתנועות הלאומיות בארצות הערביות, במזרח התיכון ובצפון אפריקה
צרפת ובריטניה גייסו לצבאן חיילים מהמושבות. הגיוס הגביר בהם את השאיפה לעצמאות
חלק 3 · איך זה קרה?
התהליך לא היה אחיד
מאפיין 1 מתוך 5
המזרח התיכון
צפון אפריקה
במזרח התיכון: שיטת המנדטים חילקה את המרחב ליחידות מדיניות מוגדרות, והקלה על התפתחות התודעה הלאומית. היא גם הכשירה את העמים לשלטון עצמי
בצפון אפריקה: שלטון החסות הצרפתי והאיטלקי היה מתנשא, ניצל ודיכא, ויצר פערי מעמדות. המאבקים נעשו ממושכים ומרים
מאפיין 2 מתוך 5
גיבוש הרעיון הלאומי: מנהיגים כריזמטיים מתוך האליטה המקומית נחשפו לרעיונות ההשכלה, הרומנטיקה והמודרניזם שהביאו האירופים, ופיתחו תודעה לאומית
הקמת תנועות: הם הקימו תנועה ארצית, שהובילה את המאבק נגד השלטון הקולוניאלי
הסתייעות בגורמי חוץ: התנועות הסתייעו בגורמים חיצוניים במאבקן
חריג במזרח התיכון: בעיראק, סוריה, ירדן ולבנון התגבשה התודעה הלאומית בעקבות חלוקת האזור, שהיה מרחב תרבותי, לאומי וריבוני אחד, ליחידות נפרדות במנדטים של בריטניה וצרפת

מאפיין 3 מתוך 5
בריטניה: שמרה על האינטרסים הכלכליים והצבאיים שלה בחוזים ובהסכמים עם הממשלות שקמו בשטחי שליטתה
צרפת: סירבה זמן רב לוותר על צפון אפריקה, ועשתה זאת בהדרגה, תוך התערבות בעניינים הפנימיים. היא שאפה לשמור גם על הביטחון והמעמד של המתיישבים הצרפתים הרבים
ההסכמים: הקנו לתנועות הלאומיות מידה מסוימת של אוטונומיה, בתמורה לשמירה על האינטרסים של המעצמות. בחלק מהמקומות ניסו המעצמות גם לקבוע מי יהיו השליטים המקומיים, ותמכו בנאמנים להן
מאפיין 4 מתוך 5
התפיסה: האזורים הם אמצעי להבטיח את האינטרסים של בריטניה
התוצאה: כל עוד האינטרסים הובטחו, בריטניה הייתה מוכנה לעזוב
התפיסה: הקולוניאליזם לווה בתחושת שליחות תרבותית
התוצאה: צרפת ייישבה בארצות אלה צרפתים, ואף סיפחה חלק מהן
הכלל: ככל ששלטון הקולוניאליזם היה עמוק יותר, תהליך הדה-קולוניזציה היה קשה, מורכב וממושך יותר. הדוגמה המובהקת: אלג׳יריה
מאפיין 5 מתוך 5
שחרור מתמשך: ברוב המדינות לא הייתה מלחמת שחרור קצרה ומהירה, אלא תהליך של עשרות שנים, מדינה אחרי מדינה
לא אירוע חד-פעמי: התהליך לא היה אחיד ולא זהה, אלא מגוון ורב-פנים, ונע בין משא ומתן והסכמים לבין מאבק
חלק 4 · מפה חדשה
1945-1965
סוף המאה ה-19 מול שנות ה-50
הלחיצה הראשונה מראה את סוף המאה ה-19, והשנייה את שנות ה-50. לחצו על מדינה לפרטים
לחצו על מדינה במפה
המשמעות
מה הוביל לכך בהמשך? לסכסוכים מתמשכים בין המדינות השונות
תוצאה: התחזקות הלאומיות הערבית והפאן-ערביות
מדינות עצמאיות: עם הסתלקות המעצמות קמו מדינות ערביות עצמאיות, שרצו לבסס את הלאומיות שלהן
פאן-ערביות: מגמה שהדגישה את האחדות של העולם הערבי, סביב הזהות והתרבות הערבית-מוסלמית. הליגה הערבית, שהוקמה ב-1945, שימשה אותה
זיהוי האויב: השנאה לשלטון הקולוניאלי, ובהמשך גם הסכסוך הערבי-ישראלי, עיצבו את הלאומיות הזו
