העלייה בשנות
החמישים והשישים

מדינה שמכפילה את אוכלוסייתה: עלייה, קליטה ומחיר חברתי

חלק 1 · מי עלה, מאיפה ולמה

הגורמים והיקף העלייה

  1. היקף העלייה
  2. ארצות המוצא
  3. הגורמים לעלייה
1

מדינה שמכפילה ומשלשת את אוכלוסייתה

היקף העלייה

×3תוך עשור, בשנות החמישים והשישיםיותר ממיליון עולים
×2תוך שלוש שנים, 1948-1951כ-690,000 עולים
1948ערב הקמת המדינהכ-650,000 יהודים

מאיפה הגיעו העולים?

ארצות המוצא

כל לחיצה מוסיפה אזור. לחצו על ארץ לפרטים

אירופהניצולי שואה: מזרח אירופה, הבלקן, קפריסין וגרמניה
ארצות האסלאםאסיה ואפריקה

לחצו על ארץ במפה

שני מקורות, שני סיפורים

הגורמים לעלייה

מאירופהניצולי השואה והמשטר הקומוניסטי

ניצולי שואה: ביקשו להתרחק מאווירת החורבן והאנטישמיות באירופה, אחרי שנותרו בלי בית ובלי משפחה

מחצית שנות ה-50: מרידות אנטי-סובייטיות במזרח אירופה והרצון להתרחק מהמשטר הקומוניסטי

מארצות האסלאםבין משיכה לדחייה

כמיהה דתית והיסטורית לארץ ישראל, ושמחה על הקמת המדינה

הסכסוך והלאומיות: התעצמות הסכסוך הישראלי-ערבי והלאומיות הערבית הפכו את היהודים לזרים ושנואים

ערעור הביטחון: גלי אלימות, פרעות וחקיקה מפלה

חלק 2 · שלושה דפוסים

דפוסי ארגון העלייה

  1. שלושת הדפוסים
  2. עליית הצלה
  3. עלייה מבוקרת
  4. עלייה חשאית
2

איך ארגנה המדינה את העלייה?

שלושה דפוסי עלייה

עליית הצלהחיסול גלויות
עלייה מבוקרתעלייה סלקטיבית
עלייה חשאיתמבצעים סודיים

בשאלה בבגרות מציגים את המאפיינים של שניים מהדפוסים

דפוס 1

עליית הצלה (״חיסול גלויות״)

ההגדרה: העלאה מהירה ומיידית של קהילות יהודיות שלמות השרויות בסכנה קיומית, מתוך תחושת אחריות לאומית של המדינה

המאפיין: מהירות רבה. ריקון גלויות תוך שנתיים-שלוש

דוגמאות: מבצע ״מרבד הקסמים״ (תימן), מבצע ״עזרא ונחמיה״ (עיראק), והעלייה מלוב

מעריב: נחתם הסכם בבגדד להטסת 50 אלף יהודים
״נחתם הסכם בבגדד להטסת 50 אלף יהודים״
מעריב: גלות תימן מתחסלת
״גלות תימן מתחסלת״

עליית הצלה

שלמה הלל מספר על לוי אשכול

דפוס 2

עלייה מבוקרת (סלקטיבית)

ההגדרה: מיון העולים עוד בארצות המוצא, ועלייה רק לפי סדרי עדיפויות שקבע ״המוסד לתיאום״

איפה: בעיקר בצפון אפריקה (מרוקו ותוניסיה), במקומות שבהם לא נשקפה סכנה קיומית מיידית

הקריטריונים: גיל, מצב בריאותי ומקצוע. המטרה: להקל על קשיי הקליטה והדיור

המחיר: לעיתים פיצול משפחות

עולים על סיפון ספינה

עלייה מבוקרת

תהליך העלייה הסלקטיבית

מחנות מיוןבצפון אפריקה הוקמו מחנות מיוחדים למיון המבקשים לעלות
קריטריונים לסלקציהגיל, בריאות ומקצוע
בדיקה רפואיתאישור העלייה רק לאחר בדיקה רפואית יסודית. רק 20% מהעולים יכולים להיות מבוגרים המתלווים למפרנס
מחנה המעבר במרסיילאחר טיפול רפואי הועברו היהודים למחנה המעבר במרסיי, בדרום צרפת
ומשם לישראל

הוויכוח בהנהגה על העלייה

אשכול מול בן-גוריון

לוי אשכוללוי אשכול

״אין לנו איפה להלין את האנשים. אין איך להאכיל את כולם״

בעד עלייה סלקטיבית
מול
דוד בן-גוריוןדוד בן-גוריון

״נכון שאין... אבל חייבים להביא עכשיו את יהודי תימן, עיראק ומרוקו, כי לא ברור עד מתי יוכלו לצאת״

בעד עלייה מיידית

דפוס 3

עלייה חשאית

ההגדרה: עלייה במבצעים סודיים, בחשאיות רבה, ממדינות שלא התירו יציאה חופשית של יהודים, או ממדינות אויב

מייקלברג: העלאת חברי המחתרת הציונית מעיראק בטיסה ב-1947

בדרכי ים ואוויר: הברחת עולים, כמו בספינת ״אגוז״ ממרוקו

עולים עולים למטוס

אבל יש עוד בעיה...

חלק 3 · מה הקשה על הקליטה

קשיי הקליטה

  1. הקשיים
  2. מה חשו העולים
  3. כאשר מגיעים לארץ
3

שני צדדים של אותה בעיה

הקשיים בקליטה

הקולטיםמדינת ישראל

מחסור בכסף ובתשתיות: דיור, בריאות, חינוך ותעסוקה

מציאות ביטחונית קשה: בעיית המסתננים

פערי שפה ותרבות שקשה לגשר עליהם

הנקלטיםהעולים

צפיפות ותנאי דיור קשים, בעיות תברואה

אבטלה ומצוקה כלכלית, וקשיי שפה

זרות והתנשאות מצד הציבור והממסד הוותיק

שיר ופסקול

מה חשו העולים עצמם?

כאשר מגיעים לארץ מגלים...

חלק 4 · קשיים, מדיניות והתמודדות

תהליך הקליטה

  1. מחנות עולים
  2. מעברות
  3. עבודות דחק
  4. פיזור האוכלוסייה
  5. צנע
  6. תרומת העולים
4

הקליטה הראשונית

מחנות עולים

איפה? במחנות צבא בריטיים לשעבר (״שער עליה״ בחיפה הוא הגדול מכולם), בכפרים ובתים ערביים נטושים, ובכל מקום פנוי

יום שיא: 11 באפריל, ארבע אוניות, 5,340 עולים נשלחו אל ״שער העלייה״ ביום אחד

הבעיה: חמישים איש בחדר שינה אחד: ״תנאי השפלה, אשר אסור לנו להחזיק אנשים בהם״ (גיורא יוספטל, הסוכנות)

תור של עולים בתחנת הקליטה

הפתרון הזמני

מעברות

ההחלטה: חיסול מחנות העולים והעברת הדיירים לדיור זמני, באוהלים או בצריפים, שמאפשר לעבוד למחייתם. הרעיון בא מלוי אשכול

התנאים: צפיפות, תברואה ירודה, בלי חיבור לרשת המים, מקלחות ושירותים משותפים, ותאורה בעששיות נפט

הפתרון הפך לבעיה: לרבים לא הייתה עבודה, והשאלה האם הייתה העדפה לעולים ממקום אחד

עולה במעברה

מעברות מרכזיות

פריסת המעברות בארץ

המעברות הוקמו סמוך לערים הגדולות או באזורים כפריים. לחצו על מעברה לפרטים

לחצו על מעברה במפה

הים התיכוןמעברת יבנאלמעברת כדורימעברות עפולהמעברת בית שאןמעברת טבריהמעברות חצור א׳ וב׳מעברת קיסריה

מעברות

תריץ אחורה: המעברות

מעברות

הפתרון הופך לבעיה...

המעברות: פתרון זמנילתנאים במחנות העולים, ולשיכון מאות אלפי עולים
הפתרון הפך לבעיה בפני עצמה
שגרת חיים פנימיתכל משפחה יכלה לקיים אותה
תנאי החיים היו קשים מאוד
לרבים לא הייתה עבודה

האם הייתה העדפה לעולים ממקום אחד על פני עולים ממקום אחר?

פרנסה וכבוד

עבודות דחק

הבעיה: לספק לעולים עבודה, פרנסה וכבוד

הפתרון: עבודות דחק: סיקול אבנים, ייעור וסלילת כבישים

המחיר: עבודה פיזית קשה בתגמול מצומצם. אבל לאבי המשפחה יש משכורת להביא הביתה

סיקול אבנים

האם לכל העולים ניתנה הזדמנות שווה?

פיזור האוכלוסייה

הרציונל של פיזור האוכלוסייה

מדריכים חקלאייםנשלחו מההתיישבות הוותיקה, כדי שהעולים ייקלטו בעבודה החקלאית ביתר קלות
יישוב חבל לכישנועד להשיג שתי מטרות
ביטחוןלמנוע כניסה של מסתננים
פיזור האוכלוסייהליישב אזור שומם בדרום שפלת החוף

הפתרון של קבע

פיזור האוכלוסייה

0יישובים חדשים בשנים הראשונות
0עיירות פיתוח, שהפכו לערים
0מושבי עולים עד 1953

עיירות הפיתוח: קריית שמונה, כרמיאל, שדרות, נתיבות, דימונה וערד

המטרות: ביטחוניות ולאומיות. לובה אליאב, על חבל לכיש: ״איש לא שאל איש מן העולים אם רצונו ללכת לשם...״

פיזור האוכלוסייה

לאן הלכו העולים?

עולי צפון אפריקה לפי מפקד האוכלוסין ב-1961. לחצו על רמה בלוח, או על אזור במפה

כל רמה היא שיעור עולי צפון אפריקה מכלל האוכלוסייה באזור

0%מכלל האוכלוסייה
0%בערים הגדולות
0%בעיירות הפיתוח ובמושבים

אחרי ההתיישבות הכפרית

הקשיים שנוצרו בפיזור

לא השלימו עם השיכוןחלק מהעולים לא השלימו עם שיכונם במושבים החקלאיים
לא התבססו בחקלאותרבים מהם לא הצליחו להתבסס בעבודה החקלאית
תחושות המרירות גברו

חבלים נוספים: כמו חבל לכיש, פותחו גם חבל תענך (בעמק יזרעאל) וחבל עדולם (בדרום השפלה)

להאכיל אוכלוסייה שהוכפלה

צנע

הבעיה: איך מאכילים אוכלוסייה שהוכפלה תוך מספר שנים, ומבטיחים לכל אחד מספיק מזון

הפתרון: משרד האספקה והקיצוב, חלוקה שוויונית באמצעות תלושים, ומאבק ב״שוק השחור״

הצורך הוא אבי ההמצאה: הפתיתים (״אורז בן-גוריון״), ״חצילים בטעם כבד״, וחביתה מאבקת ביצים

פתיתים
פתיתים: ״אורז בן-גוריון״
חצילים בטעם כבד
״חצילים בטעם כבד״
אבקת ביצים
אבקת ביצים
מודעת חלוקה בצנע

בתור לחנות

תור לחנות בימי הצנע

מי אמר שוק שחור?

מה קיבלה המדינה?

תרומת העולים למדינה

דמוגרפיה וביטחוןתרומה לאומית

אכלוס הגבולות וביצור הריבונות

הקמת עשרות יישובים ועיירות פיתוח

כלכלה ותרבותתרומה לחברה

כוח עבודה לבנייה, לחקלאות ולתעשייה

העשרה תרבותית: מגוון, מסורות ומנהגים

חלק 5 · איך הופכים עולים לאומה אחת

רעיון כור ההיתוך

  1. למה כור היתוך?
  2. תפיסת בן-גוריון
  3. החינוך ככלי
  4. המטחנה
  5. הקריקטורה
5

שתי סיבות

למה כור היתוך?

אידיאולוגיתהאדם החדש

הציונות שאפתה להוציא את היהודי מהגולה ואת הגולה מהיהודי

אדם חדש: ציוני, מחובר לאדמה, בן הארץ ואוהבה

לצברים: להפוך את העולים הצעירים לצברים, דוגמת בני המושבים והקיבוצים

מעשיתהצורך בקליטה מהירה

הכרח להתיך במהירות את כל העולים לתוך החברה הישראלית

עולים ממדינות רבות, דוברי שפות רבות, מתרבויות שונות

מורשת היישוב

תפיסת בן-גוריון

בן-גוריוןלהנחיל לעולים את המורשת של היישוב
באמצעותהחינוך והשירות בצבא
אומה ישראלית חדשהשונה מהתבנית המסורתית שהביאו העולים
ציונותחלוציותאהבת הארץערכים מהתרבות המערבית המודרנית

להשגת המטרה

החינוך ככלי

בנייה פיזית של התשתיתמוסדות חינוך והכשרת מורים
הקניית השפה העברית
מיומנויות למידה
סמלי הזדהות קולקטיבייםפיתוח סמלים משותפים
חינוך ממלכתי בעבריתשיעורי ערב למבוגריםהחלפת שמותהצבא

כור ההיתוך, כמו בקריקטורה

נכנסים עולים, יוצא ישראלי

נכנסיםתימן · עיראק · מרוקו · פולין · רומניהשפות, מנהגים ושמות שונים
יוצאישראלי חדש: כובע טמבל ומדי חאקיעברית · צה״ל · שם עברי

כור ההיתוך

הקריקטורה

נכנסים: עולים מכל הארצות, ממש כמו אל תוך מטחנה

יוצא: אדם ישראלי אחד, עם כובע טמבל ומדי חאקי

קריקטורה: מטחנה שנכנסים אליה עולים ויוצא ישראלי בכובע טמבל
קריקטורה: ״כור ההיתוך״

אבל יש בעיה...

חלק 6 · המחאה העדתית של 1959

אירועי ואדי סאליב

  1. הרקע
  2. האירועים
  3. תגובת הממשלה
  4. ועדת עציוני
  5. המשמעות וההשפעה
4

קיץ 1959, חיפה

הרקע: ואדי סאליב

השכונה: העיר התחתית בחיפה, בתים ערביים נטושים שבהם גרו עולים חדשים, רובם יוצאי צפון אפריקה (בעיקר מרוקו)

למה הם שם? עולי מרוקו הגיעו בעיקר אחרי 1952-1953. הם התמקמו במקומות שקודמיהם לא רצו

התנאים: מגורים קשים ופרנסה קשה עד בלתי אפשרית

לחצו על אזור במפהואדי סאליב והדר הכרמל, חיפה

ואדי סאליב

8 עד 9 ביולי 1959

האירועים

8.7.1959תגרה בבית קפה, והמשטרה יורה בסבל עקיבא יעקב אלקריף
הלילהשמועות שווא על מותו
9.7.1959הפגנות מול תחנת המשטרה, ומהומות
הדר הכרמלמועדוני מפא״י וההסתדרות הופכים ליעד
המחיר13 שוטרים ו-2 מפגינים נפצעו, 34 נעצרו
ליכוד עולי צפון אפריקהמכריז על שביתה כללית
הפגנת תושבי ואדי סאליב, 1959

מגנים או מבינים?

תגובת הממשלה

הגינוירוב הממשלה

ישיבת חירום: הממשלה מגנה את המפגינים

לוי אשכול ראה בהפגנות חיזוק לעמדתו בעד עלייה סלקטיבית

שרים אחרים: האשימו את בגין בהסתה

ההבנהשר אחד

משה כרמל היה היחיד שראה במחאה ביטוי למצוקה אמיתית

״הייתי מזועזע עד עמקי נשמתי, לא ידעתי שיש במדינת ישראל תמונות כאלה״

ההחלטה: ועדת חקירה ממלכתית

ועדת חקירה ממלכתית

ועדת עציוני

השופט משה עציוניבראש הוועדה
מה נבדק?מי הפעיל את המוחים, תפקוד המשטרה, ונכונות הטענות על קיפוח
דוד בן הרושהצעיר שנעשה לסמל של ואדי סאליב
לא הייתה אפליה ממוסדת
אבל תחושת קיפוח עמוקה ומוצדקתאפליה ומצוקה חומרית בקרב עולי צפון אפריקה

מה השתנה אחרי ואדי סאליב?

המשמעות וההשפעה

הבעיה העדתית על סדר היוםהאירועים סדקו את תפיסת ״כור ההיתוך״ וחשפו פערים סוציו-אקונומיים ועדתיים
שינויים במדיניותזירוז חיסול המעברות, הגדלת תקציבי השיכון, מענקים למשפחות ברוכות ילדים, ויותר נציגים מבני עדות המזרח ברשימות לכנסת
הדרך למחאות הבאותניצני מחאת ״הפנתרים השחורים״ בראשית שנות ה-70, ובהמשך המעבר מ״כור היתוך״ לרב-תרבותיות. ב-1982 נוסדה מפלגת ש״ס, המייצגת את הציבור ה״מזרחי״ המקופח
←רווחהבא →הקודם Fמסך מלא Mרשימת שקפים Hשער